מכבים (בית סירה), יום ב' 28.1.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
נתניה ג. ועדית נ' (רושמת)
28/01/2008
|
בוקר

0500 
רואים מדורות על שפת הכביש מייד אחרי מחסום הרכב, שהוא על כביש עצמו 443. במשך היום, כשעוברים כאן, בקושי רואים את הסככה שבצידי הכביש ולא יודעים שבשעות הבוקר המאוד מוקדמות זהו  מקום  הומה בתנועת הולכי רגל. אנחנו מוקפות אנשים מייד כשיוצאות מהמכונית, אותה אנו מחנות על פס צהוב, כמו רכבי הקבלנים שמגיעים לאסוף פועלים.

 

נתניה מדברת עם קבוצת נשים. כשבע מהן עובדות בחקלאות. הן מגיעות כל בוקר, יוצאות מהבית בשלוש לפנות בוקר, מגיעות עם מונית (30 ש"ח)  ואחרי שעוברות  את המחסום לוקחות עוד מונית (עוד 30 ש"ח), עובדות בשדות בבית שמש, מרוויחות 200 ש"ח ליום. עכשיו הן מזדרזות להיכנס (כולן) לטנדר קטנטן, שהוא ספק מונית ספק רכב קבלן שבא לאספן.

בצד השני אני מדברת עם פועל, שמדבר עברית טובה משלי. הוא מברך אותנו ומודה לנו על נוכחותנו, וגם מבקש מספר טלפון למקרי חירום (אני מוסרת לו את הנייד של חנה). היום יום טוב יחסית, הוא אומר, אולי בגלל שקר כל כך... גם לחיילים קר...  הוא מכיר את רוב חיילי המחסום ואת דעותיהם הפוליטיות. לדבריו, אחד, שהוא דווקא ימני מאוד, דווקא הוא הכי אנושי שם. אני תוהה איך הוא עוד מסוגל למצוא משהו אנושי.


לאט לאט מתגלות גם כל הבעיות של המחסום הכמעט בלתי נראה הזה. יש סככה למשל,  אבל זו קטנה ולגמרי לא מספיקה לתור הארוך שמתהווה שם בשעות אלו. חוץ מזה מישהו תיכנן זאת כך, שהתור משתרך לו תחת הסככה רק לקראת סופו, אלא שאז את הגשת המסמכים צריכים לעשות תחת הגשם השוטף, בעוד שהחייל ,לו מגישים את התעודות ,עומד תחת סככה משלו! ובכלל אומרים לנו גם שהרבה פעמים החיילים לא מרשים לאנשים שמגיעים לפני השעה חמש (זמן פתיחת המחסום) לעמוד מתחת לסככה, כי זו נועדה רק לתור החל מהשעה חמש. אנושי זה בטח לא.


נאמר לנו שגם אנשים עם אישורים ל 24 שעות נאלצים להמתין לפתיחת המחסום בשעה חמש. למה? ככה. פה בחושך החיילים יכולים לעשות הכל, מי יידע ומי יתלונן. אין מגנומטר וכל בדיקה כוללת הסרת הבגדים למרות תנאי מזג האוויר הקשים ואין מה לדבר על פרטיות.


שני חיילים בעמדות בידוק מסמכים מוגבהות וממוגנות בבטונדות ובסככה, שני חיילים בידוק ידני, ושלושה חיילים סתם ככה, עומדים.


0530
 
 אנחנו רואות רבים שמתפללים לצידי הכביש. לעומת תנועת המתפללים היהודים לבתי הכנסת המחוממים והמוגנים מהגשמים - כאן צריך להסתפק בכביש הקפוא ולקוות שלא תידרס או שחייל לא יבוא להזיז אותך באמצע התפילה.

החיילים די עצבניים מנוכחותנו. מנסים מספר פעמים להזיז אותנו, לא לתת לנו לצלם  וכו'. אנחנו מסבירות שאין שום סיבה שלא נהיה פה ושמותר לצלם.


0545

החיילים מנסים למנוע התגודדויות אחרי מעבר המחסום. כמה פעמים הם מגיעים ומורים לאנשים שלא לחכות בקבוצות מאחורי ארונות חשמל - זה המקום היחידי שבו יש איזושהי הגנה מהרוח הקפואה בזמן שמחכים לקבלנים שיגיעו.

מספרים לנו שיש עוד מחסום, יותר "קל" בקרית ספר. אולי בפעם הבאה ניגש גם לשם.

זמן ההמתנה היום - לדעתנו ולדעת מספר אנשים ששאלנו, קצר מהרגיל: 20-30 דקות.

אחד עובר על פנינו, ממש צוהל: היום אחלה, רק חצי שעה המתנה.

אומרים לנו שנשים מקבלות זכות קדימה וכשהן באות הם נותנים להן לעבור מייד כי אין כאן תור נפרד.


0620
חנה מגיעה  עם אורחת. אנחנו כבר כמעט קפואות.
 התנועה מתדלדלת מאוד וכעבור רבע שעה אנחנו נמלטות למכונית..