מכבים (בית סירה), נעלין (קרית ספר), יום א' 24.2.08, בוקר
0500 מחסום מכבים:
המחסום נפתח,חיילת אחת בודקת בעצלתיים (במקום שתיים לפחות).
0510 מפקד המחסום (בחור נחמד ומנומס) ניגש אלינו ותוחם לנו מקומות תצפית מותרים. ביקשנו לדעת למה יש רק בודקת אחת והסברנו לו שהשטח אזרחי ונעמוד בכל מקום אשר משם נוכל להשקיף על המתרחש ונשתדל לא להפריע.
כ-200 פועלים עומדים בתור שכמעט ולא זז.
0520 מתקשרות לחמ"ל לברר מדוע אין משמרת בדיקה מלאה.
0525 חיילת נוספת מצטרפת לבדיקת התעודות.
משעה זו ועד לשעה 06:10, בה עזבנו את המחסום, התחלפו החיילים ללא הרף בעמדת השמירה והבדיקה, פעם זה בודק תעודות ואחרי מספר דקות מפסיק ומתחיל לבדוק תיקים. החיילות על הבטונדות בודקות לסירוגין תיקים ותעודות. חיילים הולכים ובאים בין התור של הפועלים לתור המכוניות. לא הצלחנו בשום דרך לעקוב מי עושה מה ואיך. חוסר ארגון וחוסר יעילות משוועים. אין מקום להניח עליו את התיקים לצורך הבדיקה, הכול נעשה באוויר. אם אכן התיקים חשודים כמכילים חומרי נפץ, אז חיילנו הם ברווזים במטווח!!
הכול מתנהל לאט לאט. תזמנו שעה המתנה לפועל מרגע שהוא מגיע ועד שהוא עובר.
אחד החיילים צועק וגס רוח במיוחד. בשלב מסוים הוא פונה לאחד הפועלים, שמנסה לעשות סדר, וצועק עליו "סתום את הפה". אני מתערבת ומעירה לו על צורת הדיבור. הוא צועק עלי: " אם אמא שלך היתה נפצעת בפיגוע, נראה איך את היית מדברת..."
עניתי לו שאבי נהרג כתוצאה מפיגוע... וכי זה לא המקום לסגור חשבונות. השתרר שקט!
0625 מחסום נעלין
שני אמבולנסים בכניסה לשטח על יד המחסום. התברר שהיתה פה תאונה בסביבות השעה 05:30. פועל נדרס למוות. רכב שבא מכיוון ישראל חלף על פני המחסום ומסיבה לא ברורה חצה מסלול ודרס גבר פלסטיני כבן 55, אב לחמישה. שניים מבניו ישבו אבלים על יד האמבולנס שבו הייתה גופת אביהם.
סתם כך מבלי כל הכשרה מתוכננת של שטח, נבנה מחסום באמצע כביש. שוליים של כחצי מטר לאורך הכביש. בצד, דחוקים בין גדר לבטונדה, עומדים הפועלים בתור לבדיקת תעודות. אנשים הולכים ובאים על הכביש, פועלים מהלכים על הכביש עד המחסום וחוזרים לתור כדי להיבדק.
שוטרים מתחקרים את התאונה.
האוטו הפוגע עדיין במקום.
ביטחון החיילים כלל אינו מרכיב בכל הכאוס המתרחש במקום.
בלי להיות מבינות גדולות בענייני בטיחות, ברור שהתאונה הבאה כבר בדרך, וצה"ל יכול כבר לקחת את האשמה על עצמו בבכל התאונות שהיו ויהיו.