בית איבא, יום ב' 18.2.08, אחה"צ

צופות: 
יונה א. בלהה ר. אלישבע (מדווחת)
18/02/2008
|
אחה"צ


 

בית איבא    16.00

קר מאוד ורטוב. 

קרוסלה אחת עובדת. בתור ההומניטרי צפיפות רבה.

מפקד המחסום א. שואל על מבנה הארגון ואיך זה יכול להיות שהכל בהתנדבות ואין מנכ"ל?     האם הדוחות שאותם הוא קורא באתר מושתלים כמו שהם ללא עריכה?

מאחר והתנהלה שיחה שאלתי בתמימותי האם ידוע לו על טיפול בניקוז במעבר היציאה. התשובה: " מה, אחרי שהשקיעו כאן כל כך הרבה, יפתחו הכל מחדש?"

קיוויתי שהתכוון בתשובה לאותה ציניות שבה רציתי לשמוע את דבריו. אני לא בטוחה!! 

16.15 

הגיע "דרוש שב"כ שיבואו לקחת אותו" ונכלא. מהר מאוד התברר שהוא "זולג" שנכנס לסידרת חינוך. אחרי רבע שעה עוד אחד. שניהם אינם לבושים   בגדים מתאימים  להשתלמות הזאת  וקר מאוד.

נציג מת"קinfo-icon ע. מנסה לרָצות את כלם וכך לא היה לעזר.

האמנו לחיילות במוקד שהן רושמות את פניותנו החוזרות וגם מנסות לזרז את הטיפול.

המפקד מטפל. הוא כבר יודע שלא מחכים לשב"כ. כלום לא קורה וקר. 

כלבנית בודקת רכב פרטי. מָפְנה את הנוסעים הצידה. גבר עוזב את הרכב כשבידיו מגש עם ממתקים ארוזים וקישוטים. הוא בדרך ליום הולדת של ילד. הוא והמתנה נרטבים

ואני רוצה לצרוח!!

יותר מאוחר הכלבנית מתייצבת במעבר הצעירים והכלב בודק גם אותם. סטודנט שיוצא מראה לנו את סימני כפות רגליו של הכלב על התיק שלו

לא מספיק מגנומטר?

התחיל לרדת גשם חזק. מפקד המחסום מגרש את הנשים המחכות עדיין מתחת לסככה לידינו. ע. מן המת"ק מבקש ממנו(!) שישאיר אותן עד שהגשם ייפסק.

סטודנט עצר לשוחח אתנו והחליף כתובות ומס. טלפון. האנגלית שלו שוטפת. סבא שלו קנדי והוא עצמו למד בגרמניה. סיפר איך ניסה להסביר לחיילים שאין להם מה לעשות בשטח שאינו שלהם. לא כל כך מצליח.

"נחל צה"ל" זורם לרגלי היוצאים.  לקחנו מס. טלפון מן המעוכב . בהמשך הדרך התברר שהוא עדיין בסדנאת החינוך. 

היה קר וגשום. 

לא התעכבנו בדרך חזרה