בית איבא, ג'ית, יום ב' 10.3.08, אחה"צ
בית איבא
15:30 "וואלה, חיים קשים, תראו איך אנחנו חיים" אומר סטודנט תוך כדי נעילת הנעלים, חגירת החגורה ומיקום יתר החפצים שנאלץ להוציא במעבר דרך המגנומטר.
כ 50 צעירים בשני תורים מול הקרוסלות ועוד תור בצד למבוגרים, לנשים וילדים שמתקדם מהר. בשני הכוונים יש תנועת מכוניות דלילה. סמל במחסום המכוניות מדווח בטלפון: "הגיעו לכאן נשים ממחסום ווטש"
כל הולכי הרגל בכוון הכניסה לשכם מתבקשים להראות תעודות שנבדקות מול דף מספרים.
שתי משאיות גדולות עמוסות תערובת לצד הדרך בדרכן לשכם. יש להם אישורים אך המ"צ אומרת שאין על האישורים חותמת. העניין בברור. המשאיות כבר מחכות חצי שעה. משאית נוספת עמוסת תפוזים ללא אישור כניסה לשכם. מפקד המחסום מנסה לברר אם יוכל לתת לה לעבור בכל זאת.
מכונית פרטית ביציאה משכם עומדת כבר עשר דקות. החייל מחזיק את תעודת הזהות של הנהג. אנחנו מפנות את תשומת ליבו של המת"ק ת' שניגש לחייל ותוך זמן קצר משחרר את המכונית. החיילים חדשים ולא מכירים עדיין את כל הנהלים.
15:50 אישה זקנה מדדה בעזרת מקל, חוצה את המחסום. אמנם לא בודקים אותה אך עליה ללכת כ 300 מטרים עד המוניות. מבצע מסובך.
16:45 צומת ג'ית פתוחה. בפתחו של הבית על הגבעה המכונה שבות עמי אנחנו רואות מספר צעירים וצעירות. מה שהיה פעם כניסה לעזון חסום עדיין בסוללות עפר מגובים בתלתלי תיל. קומנדקר עם חיילים עומדים ליד.
סוף