א-ראם, ענאתא, קלנדיה, יום ב' 11.2.08, אחה"צ

צופות: 
אורית י. רות א. (מדווחת)
11/02/2008
|
אחה"צ

14.00– 16.30

מחסום א-ראם, מחנה הפליטים שועפת, ענאתא, קלנדיה

משמרת קצרה ומתסכלת.

בעקבות הדוחות הקודמים ממחסום א-ראם והשינויים שחלו בסביבתו, נסענו לשם. פגשנו עובד של סוכנות מכוניות הנמצאת בדיוק ממול למחסום וביקשנו לשמוע ממנו על מה שקורה. הבחור, דובר עברית מצוינת, סיפר לנו שאמנם לפני כמה ימים סגרו בגדר תיל את הכביש המוביל מקבוצת בתים במעלה הגבעה שמול המחסום אל הכביש לירושלים. עד לאותו זמן יכלו דיירי אותם הבתים לנסוע העירה ללא כל בדיקה ואחריו הוצרכו לצאת מדרך צדדית המובילה רק דרך המחסום. בעלי אותם בתים פנו לעורך דין ולטענת אותו בחור, בעקבות פנייה זו הוסר התיל. לדבריו לא היה כל קושי במעבר תלמידים לבתי הספר. ואכן, פגשנו שני נערים דוברי אנגלית לא רעה שאישרו את דבריו. בשום שלב לא נמנע מהם להגיע לבית ספרם וגם להוריהם יש אישור מעבר בזמן פתיחה וסגירה של בתי הספר. ניגשנו למחסום עצמו והמפקד השיב בחביבות לכל שאלותינו. לדבריו עומד המחסום להתבטל תוך כשלושה חודשים עם סגירת החומה בכיוון צפון. בנוסף הסביר לנו כי רק לתושבי דחייה אל בירה שהם בעלי תעודות כחולות יש זכות מעבר. על כל שאר המעוניינים בכניסה לעיר יש לעבור במעברים הרשמיים. יש לציין שכל זמן שהותנו במקום זרמה התנועה ללא כל הפרעה.

החלטנו לנסוע לשער הכניסה למחנה שועפט שמול תחנת הכוח. חנינו על המדרכה שלפני התחנה, מקום בו חנינו בעבר לא פעם. מיד עם צאתנו מהמכונית, קרא לעברנו חייל ממחסום הכניסה למחנה (באמצעות רם קול): "תזיזו משם את
המכונית ותלכו מכאן" (יתכן שאמר "תסתלקו", לא טרחנו לברר).

נכנסנו לענאתא, זמן חזרת התלמידים מבתי הספר כבר עבר ולא היו הולכי רגל בסככת המעבר. מכוניות רבות נסעו עקלקלות בדרך המשובשת בשני הכיוונים. לא נראה היה שיש סיבה להישאר שם.

החלטנו לנסוע לקלנדיה. חנינו באחד מ"מגרשי החנייה" שמול הכניסה למחסום ורצינו להיכנס ולצפות בנעשה בו. להפתעתנו ראינו שלט גדול חדש בכניסה: "השטח הזה נמצא תחת שליטת הרשות הפלסטינית הכניסה לישראלים אסורה בהחלט".
ניסינו לברר אצל השומרים במחסום המכוניות ואחד מאנשי האבטחה האזרחית,אחרי שתמה על נוכחותנו, טען שאינו יודע ממתי נמצא שם השלט. כשומרי חוק ואחרי שכבר הרחיקו אותנו ממחסום אחד, עזבנו בתחושת תסכול.