א-ראם, עטרות, ענאתא, קלנדיה, יום ב' 18.2.08, בוקר

צופות: 
רוני פ., רותי ר.
18/02/2008
|
בוקר

06:40 ענאתא
 תור דליל של אנשים לפני המחסום. כ- 15 אנשי בטחון: מ"צ, מג"ב ואנשי חברת אבטחה. תור ארוך של מכוניות. המכוניות  עוברות ללא עיכוב.
4 נשים ללא אישורים אורבות להזדמנות. 2 גברים בעלי אישור שהיו צריכים לעבור בקלנדיה  ניסו לעבור פה, מכיוון שמלא מאוד שם. הם הולכים הביתה בכעס מכיוון שלא ניתן להם לעבור. המפקד והחיילים מסבירים לנו שאלה הכללים ואין להם שיקול דעת כשמדובר בכללים. השאלה היא למה אין הם (בעלי האישור לעבוד בישראל) יכולים לעבור במקום שהכי קל לעבור בו, או במילים אחרות, מהי הסיבה לכללים המבזים האלה חוץ מאשר להקשות על החיים ?!

07:30 א- רם
המחסום ריק מאנשים. אנשי הביטחון במקום לא יודעים מאומה על המחסום שהושם שם ושהצליחו בפנייה לבג'"ץ להסירו. הם, על כל פנים לא מפספסים הזדמנות להקניט אותנו על חד הצדדיות שלנו. בעודנו מתלבטות אם לעבור בתוך הביוב או להשתחל דרך החריץ בשער הברזל של החומה, פגשנו את האדם שמנהל את הorient house שסיפר לנו שנפגש אתמול עם שר החוץ הצרפתי, וגם הוא צריך לנסוע דרך קלנדיה כשהוא חוזר לביתו בבית חנינא. בסופו של דבר עצרנו טרמפ, (דבר שלא היינו עושות בירושלים) עד לכביש ומשם נסענו בתחבורה הציבורית לקלנדיה.

08:15 מחסום עטרות 
כ- 80 אנשים בתור לבדיקה במחסום. בנוסף לכך כ- 350 אנשי משפחות אסירים (6 אוטובוסים) מחכים באולם הכניסה משעה 04:00 כדי לבקר את בני משפחותיהם בכלא. נזכיר שוב: זקנים, תינוקות, ילדי בית ספר, בלי שירותים. אשה שכיבדה אותי בחצי כוס מהקפה שלה, שאיתה דיברנו, באה מכפר קטן בשומרון, כדי לבקר את בנה שנידון ל-17 שנים בכלא בסביבות באר שבע. הוא ריצה 3 שנים עד עתה. בנה של אשה אחרת יושב כבר מעל שנה ועדיין לא "זכה" למשפט.
נציג הצלב האדום לא בא הפעם .הוא כועס בגלל העיכובים. א. מפקד המחסום אמר שמביאים את משפחות האסירים מוקדם כדי ליצור לחץ ולהכניסם מוקדם יותר. הוא מכניס קודם את העובדים ואת האוכלוסייה המקומית ואחר כך אותם.
עמדתי בתור לפני הקרוסלה (משך 50 דקות) עד שהגעתי לקרוסלה השנייה , בתור צפוף של צעירים וזקנים, אֵם עם ילדה על הידיים, זקנים שלא מבינים איך להסתדר בתוך הקרוסלה ומעכבים את התור כולו. מפליא בכל פעם שהאנשים עומדים בסבלנות יחסית ואפילו מתבדחים. אין תור הומניטרי. במקרה כזה צריך להזעיק את המפקד ולזכות בטובה אישית שהשער ייפתח. רשמנו לזכותנו הצלחה בהעברת ילד נכה ואשה חולה.