ענאתא, קלנדיה, יום ה' 21.2.08, בוקר

צופות: 
חנה ש. מילי , מ. (מדווחת)
21/02/2008
|
בוקר

6.30 ענתא:

כשהגענו פגשנו את יו"ר הוועד ליד מגרש החנייה של האוטובוסים של הילדים, הוא סיפר שיום קודם לכן המאבטח שבדק את מכוניתו אמר ברוסית שהוא זבל, הוא התלונן והמאבטח הכחיש. לדבריו היא אירוע של פיזור גז מדמיע במחנה. אבל הוא לא ידע פרטים מדויקים. הוא אמר שהחיילים נוסעים בג'יפים שלהם במגרש החנייה של ההסעות לבתי הספר, כדי להתגרות.

במחסום עצמו היו שוב הרבה חיילים ומאבטחים, טור המכוניות נע באיטיות רבה, וכל מכונית נבדקה ביסודיות. תנועה הולכי הרגל הייתה כבדה, אך נעה במהירות. המתח שהורגש בשבועות האחרונים לא הורגש היום. שוב ראינו את הנשים שמנסות מדי בוקר לעקוף את המחסום. הן עובדות ניקיון באחד המוסדות בירושלים, לא ברור מדוע אין להם אישור מעבר.


7.30 קלנדיה

במחסום ליל, בדרך, ראינו שתי מכוניות מעוכבות.

במחסום עצמו היו אנשים רבים לדי הקרוסלות החיצוניות. למרות שחמשת השרוולים היו פתוחים התנועה התנהלה באיטיות רבה, וכמו בכל שבוע ראינו מישהו שמטפס על הקרוסלה כדי לעבור ולקצר את ההמתנה. הקצין אחמד פתח מדי פעם את המעבר הצדדי לנשים, למורים ולתלמידים וניסה לאזן בין המעבר שלהם לבין המעבר של הגברים שהתעכב ככל שלנשים ניתנה זכות קדימה. ההנחיות ברמקולים היו הפעם רמות מן הרגיל ואי אפשר היה להבין מלה. השוטר האחראי הסכים איתנו, אך גם הוא לא הצליח להשפיע על העניין.

היו כמה משפחות של אסירים והם עברו רק ב 8.40 , הן הגיע ב 7.50. בדרך כלל היו מתחילים להעביר אותם כבר בשעה 8