א-ראס, ג'וברה (כפריאת), עזון, ענבתא, קלקיליה, יום א' 24.2.08, אחה"צ

צופות: 
סוזן ל', יפעת ד' (מדווחת)
24/02/2008
|
אחה"צ
13:00 קלקיליה
כ-20 מכוניות נמצאות בתור אל תוך קלקיליה. מרחוק אנו מבחינות שהחיילים מותחים דוקרנים על הכביש ומבצעים חילופי משמרת, כך שהבידוק נפסק למספר דקות והתור מתארך. החיילים אינם מאפשרים למכוניות ישראליות להיכנס. ארבעה חיילים מבצעים את הבדיקות. הרובה של החייל המאבטח מכוון ישירות אל הנבדקים, ממרחק מטר. החיילים בודקים את תאי המטען של המכוניות ולוקחים את תעודות הצעירים לבדיקה במחשב.
כיוון שבדרך כלל אנו עוברות המחסום זה בשעות הערב, הנחנו תמיד כי ההמתנה הארוכה במחסום מתרחשת בעיקר בשעות החזרה מן העבודה. היום התברר כי גם בשעת צהריים רגילה התורים ארוכים ביותר.
מלווים אקומניםinfo-icon מספרים לנו כי לתושבי היישוב הבדואי רמדין אש שמלייה (חלקו הנמצא מתחת להתנחלות צופין), הוגשו צווי הריסה. לאחר שיחה עם עו"ד איאם שווטה המטפל בעניינם התברר כי אכן הוגשו צווים כאלו ביום רביעי. מועד ההריסה נקבע ליום ראשון (היום). איאם סיפר כי מאבקם של התושבים כנגד ההריסה נמשך מעל לשנה, בעת האחרונה חידשו הרשויות הישראליות את ניסיונותיהם.  העו"ד שלח מכתב בעניינם ואמר כי לא קיבל תשובה עדיין ולא נהוג לבצע פעולות כלשהן עד לקבלת מכתב תשובה. כדאי לשים לב לאוהלי התושבים, בהם ניתן להבחין מן הפנייה לצופין, למרגלות הגבעה.

13:25
עזבנו את המחסום ונסענו לכיוון עזון. היציאה לכביש 55 עדיין חסומה. מעניין הוא סגנון החסימה: תלי עפר כשני מטר גובהם וגדר תיל, שהונחה באופן לא סדיר ומסולסל על האדמה. מלבד הכיעור הרב מעיד אופן החסימה על חיפזון ואיוולת.
אחרי פונדוק, ניצב שלט ישן ובו הזמנה לקניית וילה בהתנחלות קדומים ב  106,000$. שלט ענק על יד הבית הורוד של ההתנחלות שבות עמי מודיע לנו שמקימיו "ממשיכים בבניין ארץ ישראל".

16:13
  ענבתא
תור המכוניות משתרך מעבר לצומת. במקום יש מכונית משטרה ושוטרים אשר נמצאים בעיצומה של בדיקת מכונית פלסטינית. נהגי המוניות מספרים לנו שהמשטרה נמצאת שם זה כשעתיים. השוטר עומד מעל המכונית ומנופף באלת עץ. שוטרים אלו מנצלים את הימצאות כלי רכב רבים באזור המחסום על מנת לערוך את הבדיקות שלהם. נזכיר כי זוהי משטרה ישראלית: הפלסטינים נתונים למרוּת הצבא והמשטרה הישראלית גם יחד, אשר כמובן אינה מספקת להם את הסעד אותו אמורה לספק משטרה לאזרחים. הדבר הודגם היטב בדבריו של אחד השוטרים' אשר זרק אל עבר קהל הצופים: יאללה לכו. כל אחד לעבודה שלו. חוץ מנשות ווטש, הן יכולות להישאר.
במכונית שלושה צעירים. הבדיקה אורכת זמן רב. השוטרים בודקים במכשיר הקשר את מספר המכונית ומספרי תעודות הזהות של הצעירים. הם מבקשים לפתוח את תא המטען, אולם משזה לא נענה, מפרקים את המושב האחורי לצורך הבדיקה. נראה כי בין היתר הם מחפשים נשק וסמים. בתום הבדיקה מתברר לנו שהאלה שייכת לאחד הצעירים. הלה אינו יוכל להמשיך להחזיק במקל שלו, וכדי שיבין זאת היטב, שם לו השוטר את האלה בידו ומורה לו לזרוק אותה אל עבר השיחים 'רחוק, רחוק' בנוכחותו.
יותר מעשרים מכוניות נמצאות בתור אל תוך טול כרם והרבה יותר מכך ביציאה. אנו איננו מסוגלות להבחין בסופו של התור ממקום העמידה שלנו.
המכוניות הנוסעות לטולכרם כמעט אינן נבדקות אולם מספר מכוניות ישראליות מסורבות כניסה. אחד מנהגי המכוניות שסורבו, נוהג בטרנזיט כחול אשר על גגו קשורה ספה, ובתוכה ספת נוער נוספת. זוהי הסיבה שלא מאשרים לו כניסה. על פי דברי מפקד המחסום ונציג המת"ק סחורה יש להכניס לשכם רק באישור. האיש מתעקש כי אין זו סחורה אלא רהיטים מיד שנייה (ואכן ניכר שרהיטים אלו ישנים) שהם מעוניינים להעביר לקרוביהם בטולכרם (הם עצמם מעכו). גם לאחר תחנונים רבים מסרבים החיילים. וכשאני שואלת כיצד הם מגדירים סחורה או כמות מסחרית, הם אינם מצליחים להסביר הגיונית את ההבדל בין הטלפון הנייד שברשות האיש למשל,  לספה הישנה שעל גג מכוניתו.
16:55 מכונית המשטרה עוזבת.
17:03 בעיצומם של חילופי משמרות גם אנחנו עוזבות.

17:13 ג'וברה
השער שעד לשבוע שעבר היה פתוח, נעול כעת במנעול כפול וחייל מגיע על מנת לפתוח אותו. כך זה יהיה מעכשיו, הוא אומר.

17:16 א-ראס
אין איש במגדל השמירה אולם הטלפון שם מצלצל ומצלצל. ישנה עמדת בדיקה חדשה משמאל, צבועה לבן. רוב המכוניות אינן נבדקות. מגיעה משאית ועליה שלוש כבשים ושלושה טלאים. את מכונית זו בוחרים החיילים לעצור. זאת, על מנת להתגודד מסביב לחיות ולצחקק. הם אינם מבצעים כל בדיקה נוספת. אין מכוניות ממתינות.

עזבנו בשעה 17:35.