ענאתא, יום ו' 5.10.07, בוקר

צופות: 
אביטל ט. ומילי מ. (מדווחת)
05/10/2007
|
בוקר

יום שישי הרביעי של חודש הרמדאן

09:20 במשך כל המשמרת שלנו היתה תנועה ערה של הולכי רגל ורכב (יותר מבשבועות הקודמים). המעבר התנהל על פי ההוראות (40+ נשים ו 50+ גברים). כבשבועות הקודמים התנהגות החיילים, ובעיקר זו של הקצינים, היתה יעילה תוך ניסיון לשמור שהמצב לא יתלקח. אנשים רבים הגיעו למחסום בתקווה שיוכלו להגיע לתפילה, גם שלא על פי ההוראות.

ברגע מסוים נראו ארבעה בחורים רצים בבהילות לעבר הכפר, כשהחיילים רודפים אחריהם, כנראה שהם הורדו מאחת המוניות וניסו להתחמק מבדיקה. אחד מהם נתפס על ידי חמישה חיילים והקצין מיהר לעברם כשהוא קורא לחיילים:" לא להכות! לא להכות!". הבחור נלקח לבדיקה.

חייל אחד פנה אלינו בתלונה: "כל כך קשה לנו, אז למה אתן מוסיפות לקשיים?" כשנשאל איך הוספנו לקשייו במשך השעה וחצי שאנחנו במשמרת, ענה: "לא עכשיו, אחר כך במשרדים." (היה "טוב" לשמוע זאת).


עזבנו בשעה 12. אלה שהגיעו בתקווה קלושה לעבור התייאשו ועזבו את המקום.