בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב' 21.1.08, אחה"צ

צופות: 
מרב א., מורן י., נעה פ.- מדווחת
21/01/2008
|
אחה"צ

 

1:15- 4 ג'יפים והאמרים של הצבא ניצבים ליד גדר הכפר מרדא, לא ראינו שום התרחשות המצדיקה נוכחות שכזו.  כל שכן, במקום בו אין שער כלשהו.

זיתא- חסום עדיין.


זעתרא-  אין מכוניות כלל במחסום. לא ממערב, לא בתוך המחסום ולא מצפון.

13:40- בית פוריכ

ניגש אלינו חייל, ומודיע כי הוא עוצרinfo-icon את המחסום בשל נוכחותנו. 

מרב מנסה להראות לו ולמ"צ  שבאה בעקבותיו את הדף החתום ע"י היועמ"ש,   אך נדחית בגסות: "לא מעניין אותי מהדפים שלך"  "המחסום סגור, האנשים סובלים בגללכן".

תומר, נציג המת"ק במקום חסר אונים מול התנהלות החיילים- מנסה לשכנע אותנו לסגת אל מאחורי הקו הלבןinfo-icon: "אבל הוא לא קרוצה לפתוח את המחסום, מה אני אעשה לו?"

התקשרנו לרץ, שאמר- מיד יקבלו פקודה  לפתוח את המחסום.

בינתיים, מדברות המ"צ עם מישהו בקשר- "מבררות האם מותר לנו לעמוד בתוך המחסום". אחת מהן מאיימת שתעצור אותנו. "היא שוטרת צבאית, ויש לה סמכות לעצור כל אזרח שבא לה לשלוש שעות".

הזכרתי לה את עובדת היותה שוטרת צבאית ושסמכותה  מוגבלת לחיילים..

הדקות נוקפות והמחסום אינו נפתח. מצטבר תור משני הכיוונים- הבאים לשכם והרוצים לצאת ממנה. מכונית אחת נעמדת בכביש הגישה לשכם, וממתינה איתנו עד סיום הדרמה.

13:55- טלפון נוסף לר., שאומר- מיד יקבלו הוראה לפתוח את המחסום, היה אמור להיפתח כבר. למה אתן לא מדברות עם הנציג שלי במקום? הסברנו כי הוא חסר אונים אל מול החיילים..

מורן נגשת לדבר עם הבאים מכיוון בית פוריכ, לברר האם היו מעדיפים כי ניסוג. התשובה חד משמעית: הם מעדיפים לחכות כמה דקות ושנישאר במקומנו.

14:03- אמבולנס עם אורות מהבהבים מגיע למחסום. אחרי רגע  של התלבטות, ניתן לו לעבור. תור של ארבע מכניות נוספות ממתין למעבר לכיוון בית פוריכ.

14:10- ר. מתקשר אלינו- התלונה על התנהגות החיילים אצל המח"ט על השולחן, והם ישפטו. 

זזנו מהמקום...


14:25- חווארה-
בכניסה למחסום אנו פוגשות גבר שאומר- יש תור ארוך. לוקח הרבה זמן לבדוק כל אחד.

פגשנו את ע. המת"ק- הוא אומר שאין התרחשויות מיוחדות, רק "המשמרת חדשה, אז עוד קצת יותר מקפידים כרגע".

פתאום- צעקות- "מי קפץ על הגדר?? אתה נכנס אחרון, שמעת?? ללכת אחורה, לעוף אחורה,  עד הקו, לא כ'פת לי כלום"  חייל מחנך את העם הפלשתיני נימוסים מה הם.

איש מבוגר יוצא דרך המעבר ההומניטרי ושואל אותי-  למה צועקים? אנחנו בני אדם והם בני אדם, רק להם יש נשק ולנו אין...אני מרימה את העט: זה הנשק שלנו.   והוא משיב: תודה רבה לכן. כל הכבוד.

יש כלבן בשטח.  

14:45- איש מבוגר, נתמך ע"י שניים צעירים יותר, מתמוטט על יד הכניסה לרכבים משכם.  מתברר כי האיש שוחרר מבית החולים, והוא בדרכו הביתה. השניים שמלווין אותו הם בנו ונכדו. הבעיה היא, שהנכד נראה מבוגר מהגיל המותר למעבר במחסום ללא ת"ז, וכעת מחכים לאבא של הנער, שיבוא עם תעודת הזהות שלו. במזל, הנ"ל הוא נהג מונית, ולכן לא לוקח זמן ארוך עד הגעתו.  

14:55- אישה התעלפה,  קראנו לע. המת"ק, שבא מיד בלוויית בן מפקד המחסום. ע. מזמין מיד אמבולנס לפינוי, ובינתיים, מובילים את האישה - הנתמכת ע"י ארבע נשים אחרות בהליכתה- לנקודה ההומניטארית.  כן, כן, יש כזו והיא פעילה אפילו. ככל הנראה, האישה לוקה באנמיה.

15:02- האמבולנס מגיע למחסום. 

15:10- האמבולנס עוזב את שטח המחסום לכיוון שכם.

15:45- בחור  מעוכב. המ"צ צועקת למפקד המחסום: יש פה איזה אוהד שרוף של החמאס. 

קראנו לע. המת"ק לבדוק מה פשר העניין.  נו ובכן-  מתברר כי לבחור יש תמונות "אסורות" במכשיר הטלפון הנייד שלו.   הבחור נעלם מעינינו ולא עלה בידנו לברר מה עלה בגורלו.

אוטובוס -נבדק בזהירות ע"י הכלבנית (חילופי משמרות התרחשו לנגד עינינו), משך זמן הבדיקה- חמש דקות.   המ"צ מגיעה עם ערימת ת"ז ונותנת למפקד המחסום, שפשוט מניח אותן הצידה מכיוון שהוא עסוק כרגע.   הת"ז הוחזרו ללא שנבדקו כלל.

16:30- זעטרא - שלוש מכוניות מכיוון צפון, עוברות במהירות.

           מכיוון מערב- אין כלל תור.