מת"ק עציון, יום ב' 11.2.08, אחה"צ

צופות: 
יעל י., אילנה ד. (מדווחת)
11/02/2008
|
אחה"צ

 14.00 – 17.15 

נסענו מהר חומה בכדי למצוא מקום בו נוכל להשאיר מכונית, באחת הפעמים הבאות, בכדי לבקר בנועמן. הדרך החסומה הפונה ימינה ליד המחסום נראתה לנו מתאימה. ניגשנו לאחת החיילות במחסום בכדי לשאול האם ניתן להחנות במקום זה מכונית ומיד הותקפנו מילולית על ידי אחד מהמאבטחים האזרחיים. הוא התבטא בגסות ובשנאה והאשים אותנו בניסיון לרגל אחריו. הוא אמר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים שעלינו לעזוב מיד ושאסור לנו לחנות במקום כלשהו, המשכנו בדרכנו.   המחסום שהיה בעבר ליד אפרתה הוסר לחלוטין.

בצומת עציון לא נבדקו המכוניות באף אחד מהכיוונים. ראינו ארבעה חיילים צופים ושומרים על הטרמפיסטים שעמדו בצומת. 

 באל ערוב לא הייתה כל נוכחות צבאית כשהגענו ושני מגדלי התצפית לא היו מאוישים. התרשמנו שגדר הרשת נגד זריקת אבנים תוקנה ואכן נאמר לנו כי ילדים בשובם מבית הספר עדיין זורקים אבנים על המכוניות העוברות בכביש. כן נאמר כי הצבא מגיע מדי פעם ואמנם ראינו ג'יפ מגיע, נכנס לכפר בכניסה הדרומית וחונה במקום קצת יותר גבוה המאפשר תצפית.   

במת"קinfo-icon עציון לא היה איש. כשהסתכלנו מעבר לחדר ההמתנה בכדי לברר אם יש מוזמנים לשב"כ, פגשנו את נבואני שבדיוק הגיע במכונית. הוא ממונה על התנהלות המת"ק והיה גאה מאד להיווכח שאין לנו כל טענות. יחד עם זאת נותרה התחושה שלא יתכן שכל הבעיות נפתרות וש"כולם מרוצים" כדבריו.

  במחסום המנהרות עצרנו בסוף המסלול הימני בכדי לבדוק אלו מכוניות אכן נבדקות ועזבנו רק אחרי שכל נוסעי אוטובוס הורשו לחזור ולעלות עליו.  

 ליד טנטור עצרנו וצפינו בשני חיילים ושתי חיילות ממשמר הגבול כאשר הם מסיימים למלא טפסים של עשרה מעוכביםinfo-icon. אחד החיילים ניגש וביקש מאתנו לחנות  במקום אחר ולצפות מהצד השני של הכביש. חנינו ליד חנות הירקות וכאשר התקרבנו נתבקשנו על ידי אחת החיילות לזוז למרחק של 50 מטר, "אלה ההוראות". כשסירבנו החיילת לא התעקשה אבל הייתה מאד לא נעימה כשניסינו להתערב לטובת אחת מהמעוכבות שנאמר עליה על ידי אחד העוברים והשבים, המכיר אותה, שעליה לחזור הביתה לילדיה בבית לחם אחרי שעוכבה כבר למעלה משעה. אחרי כעשר דקות נאמר לכל המעוכבים ללכת למחסום לחקירה, האישה הייתה קרובה לדמעות. בין המעוכבים היה גבר קשיש שנשא מטען כבד. כששאלנו אם אנחנו יכולות להסיע את האיש או לפחות את מטענו נענינו על ידי החיילת בשלילה תוקפנית. כשביקשנו ממנה לשנות את טון הדיבור ענתה בכעס: "לא". בסופו של דבר גויס גבר צעיר לעזרת הקשיש. כשחזרנו ממעבר רחל אחרי כחצי שעה  עדיין ראינו את המעוכבים בסככת החקירות של המחסום. 

  במעבר רחל היה עומס (השעה הייתה בערך 05:00), ושלושה חלונות בדיקה פעלו. המאבטח האזרחי היה יעיל וביקש פתיחה של חלון נוסף. אנשים לא עמדו בתור למעלה מעשר דקות. המאבטח סידר את התור מחוץ למעבר בשני טורים לפני שהורשו להיכנס, נשים וילדים נכנסו ראשונים. מעט מאד אנשים הגיעו מכיוון בית לחם. לזוג אחד נאמר לחזור לחברון ולשוב למחרת ב- 09:00 לפגישה עם קפטיין שוקי.