אבו דיס, שיח' סעד, יום ו' 8.2.08, בוקר
שיח' סעד
9:30
המאבטח בכניסה למחסום לא רוצה לתת לנו לעבור. הוא מבקש שנחכה עד שהמפקד יחזור. אנחנו בכל זאת ממשיכות ועוברות את שתי הקרוסלות לשיח' סעד. במקום מעט תושבים, ביניהם הזקנים שלא מתייאשים וחוזרים כל יום שישי בתקווה לעבור ולהגיע לתפילה באל-אקסה.
מאיישים את המחסום: שני מאבטחים, חייל בתא המשוריין, ומפקד נוסף שחוזר מהסיור. הוא לא מוכן להפעיל שיקול דעת ולתת לזקנים לעבור. כבר שמענו פעמים רבות את ההסבר שאין יותר שיקול דעת. הוא עונה בתשובה המקוממת הרגילה "שיוציאו אישורים במת"ק ". התשובה דומה גם לאם ובת שצריכות להגיע לטיפול אצל האורתודנט במרפאה שנמצאת במרחק הליכה מהמחסום.
התושבים הזקנים מתחילים בשלב מסוים במאבק החוזר שלהם לנסות לעבור. הם עוברים בקרוסלה הראשונה וממשיכים לכיוון היציאה אך המפקד והמאבטחים דוחקים בהם לחזור אחורה.
שני ג'יפים מגיעים, ובהם חיילים וקצינים נוספים, ואח"כ רכב נוסף. למחסום מגיעה אישה צעירה עם ילד חולה ועם אמה. האישה רוצה לקחת את הילד למרפאה, אך מונעים ממנה לעבור כי אין לה אישור. גם את נ., המפקד, זה לא מעניין. במוקד ההומניטארי לא עונים – וממשיך להיות טפוס כרבע שעה. בזמן זה אחת מאתנו, לאחר שיחה עם האם מדברת עם אחד המפקדים האחרים שהגיעו באחד הג'יפים ומסבירה שהאם מודאגת כי לילד יש דם בצואה וחשוב שייבדק. המפקד מדבר עם נ., ולבסוף האישה והילד עוברים. מזמן לא השגנו בשיח' סעד השג כזה...!
10:20
אנחנו שמות לב שתחת הסככה במחסום יושבים ארבעה ילדים, בגילאים 8 -12, ולא מבינות איך לא ראינו אותם קודם לכן. האם הגיעו עם הג'יפים? בינתיים יש במקום עוד שני רכבים בשירות המשטרה. אחד המאבטחים מספר שהילדים נעצרו בניסיון לעבור מתחת לגדר של שיח' סעד לג'בל מוכאבר. הם חפרו מתחת לגדר, אחת התצפיות זיהתה אותם, והקפיצה את הגזרה לטפל באירוע. לילדים יש שני שקים עם עופות (חיים) שקנו כנראה בשיח' סעד. ק. מנצלת רגע שבו החיילים מפנים את הגב וניגשת לילדים. מהר מאוד החיילים שמים לב ודורשים ממנה לצאת משם אבל היא הספיקה לשאול אם הרביצו להם ולקבל תשובה שלילית. למחסום מגיעים חוקרים של המשטרה שמתחקרים אותם, אך הם אומרים שאין מה לעשות איתם, ושאפשר להחזיר אותם הביתה.
אחד המפקדים עם שני חיילים נוספים לוקח שנים מהילדים לאורך הגדר בואדי בכדי שיראו לו את המקום בו עברו. אנחנו הולכות אחריהם, מתוך חשש שעלולים לפגוע בהם, וחוסר בהירות לגבי מטרת ההליכה ברגל במקום החזרת הילדים הביתה.
11:00
משחררים את הילדים. שניים מהם עולים חזרה לשיח' סעד, והשניים האחרים (הקטן ביותר מנסה לחנוק את בכיו) ממשיכים לג'בל מוכאבר. שלושה חיילים עוברים לשיח' סעד לבדוק מה קורה עם הילדים, שחוזרים לאחר כעשר דקות אחרי שהחזירו את העופות שקנו וקיבלו את כספם בחזרה.
סה"כ הילדים עוכבו במקום קרוב לשעה. לא ראינו שפגעו בהם או התעללו בהם פיזית, אך כל הטיפול ב"אירוע" היה מוגזם. בעיקר מקוממת המחשבה על חוויות הילדות שהם צוברים, והמציאות היומיומית שהם מתמודדים אתה, וספק אם זוכרים מציאות אחרת.
11:17 עזבנו.
אבו דיס
11:35
על יד תחנת הדלק עומדים מספר אוטובוסים, ומסתובבת קבוצה של צעירים במסגרת סיור. אנחנו ממשיכות עם הרכב לכיוון המלון, ומשם חזרה לפשפש.