א-ראס, ג'וברה (כפריאת), עזון, ענבתא, קלקיליה, יום ד' 13.2.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רינה צ. ענבל ר. (מדווחת)
13/02/2008
|
בוקר

 

7.00 ג'וברה תחתון, גבול ישראל

החיילים לא מאפשרים לנו לעבור עם נהגנו, בטענה שערבים ישראלים שמעונינים להכנס לכפר עלולים להתחזות  לחברי מחסום ווטש. חוץ מזה החיילים ממש נחמדים אלינו והמוח שלנו עדיין רדום, אחרת קשה להבין איך לא הבחנו באבסורד: הכתר על ישובי קו התפר אמור למנוע מפלסטינים לעבור לישראל, ואין סיבה לאסור על ישראלי, שבא מכיוון ישראל, את הכניסה לאזור שממנו ניתן להגיע לישראל. בסוף התעוררנו, קצת עצבים ונכנסנו.

7.20 א-ראס (היציאה הדרומית של טול כרם)

בדיקות שגרתיות. אין הגבלות מיוחדות. תושבי ג'נין רשאים לצאת.

7.50 ענבתא (היציאה המזרחית של טול כרם)

התנועה דלילה. כאן דווקא אסורה היציאה לגברים מתחת לגיל 35 תושבי ג'נין. הנה שאלה רטורית: למה? מה בין יציאה זו לאחרת?  

מדיווח טלפוני, שנוסף לעדות של נהג מונית, עולה כי כמה ישובים מצפון לעיר, כולל: עילאר, עתיל, צידא ודיר רצון נמצאים בכתר פנימי, נראה שהיציאה תלויה בגיל ובמגדר (כמו בג'נין).

9:30 עזון

הכיכר, שמהווה את הקשר בין הישוב לבין הכביש הראשי של האזור, חסומה למכוניות באופן נחרץ במיוחד. על הכיכר מתנשאת ערמת עפר ואבנים גבוהה מקומת אדם. בנוסף נפרשו תלתלי תיל  ארוכים מאד והוצבו כמה חיילים. לשאלתנו, החיילים ענו שהם לא נמצאים במקום כדי להפריע למעבר. ואכן ראינו צעיר שיצא ממונית ליד החיילים, הוא הלך לאורך התיל, נכנס לבוץ, מצא פרצה ואז טיפס על ערמות העפר ונכנס לעזון. יוצא מכך שהדרך פתוחה למי שנמצא בכושר טוב ומוכן להתלכלך, כלומר בעיקר לילדים ולגברים צעירים.   

מה שמשונה, שלדברי החיילים הדרך נחסמה משום שבמוצ"ש כמה צעירים מעזון זרקו אבנים ובקבוקי תבערה על מכוניות שנסעו בכביש הראשי ושני ישראלים נפצעו.  אם כך, שוב נתקלנו בתעלומה: מדוע לאפשר את הגישה לכביש רק לאוכלוסיה שממנה באים חמומי המוח והאלימים?

מהכביש ראינו האמר בתוך הכפר.

היציאה דרך המנהרה- פתוחה.

היציאה מעזבת טביב- פתוחה.

10.00 קלקיליה

מעט מאד מכוניות מחכות בתור ליציאה. החילים אדיבים. יחידה צבאית עוברת במחסום בדרכה לפעולה בעיר.

כלי הרכב נבדקים גם בעזרת כלבים.  צעיר פלסטיני מעורער עומד קרוב מאד למחסום. הוא שואל אותנו איך אפשר להתחיל עם בחורות ישראליות. הוא מתאר לנו, בקול רם שהחיילים שומעים, כיצד הוא גרד מגדר ביתו את המוח של בן דודו שנורה בידי הצבא. תוך כדי סיפור הצעיר שולח מבטים עורגים אל הכלבנית הבלונדינית הקשוחה שבעליל מציתה את יצריו (האם תתפתח בשטחים ספרות הפורנו של הכיבוש?).