בית איבא, יום ה' 7.2.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נאוה מ', אלישבע א' (מדווחת)
07/02/2008
|
אחה"צ

 

מחסום בית איבא

יום חמישי עכשיו הוא יום חזרת הסטודנטים משכם דרך המחסום. המחסום שהגיע עכשיו לשיא השכלול – כולל זרועות חסימת רכב ורמזור אמיתי – נעשה עוד יותר בלתי נסבל. אם בדיקתו של עובר נעשית בלי החמרה וטרטור מיוחד, המעבר נמשך לפחות פי שניים מאשר בשיטה הישנה.

משבוע לשבוע הצפייה נעשית יותר קשה: העוברים שקיוו שנוכחותנו תהיה לעזר ברמת הכלל והפרט (כמעט שש שנים!!) מביעים יותר ויותר את אכזבתם. אנחנו בכל זאת מייצגות את הכובש. יש שפולטים משפטי כעס היוצאים מן המחסום והחגורה בידם. לעתים נדירות קללה. השבוע קיבלנו ממרצה באוניברסיטה הסבר יסודי איך המחסומים גורמים להיפך ממה שהם מכוונים אליו. כאילו לא ידענו!!!
15:10 המחסום מתנהל בצעקות רמות. המפקד י. משרה אוירה מתוחה למרות שמנסה לייעל מפעם לפעם. השוטרת הצבאית מ. המתבלטת בגסות רוחה איננה היום. האחרות לא גסות רוח.

אין נציג מת"קinfo-icon.

במכלאה חמישה מעוכביםinfo-icon שזלגו. אחד מהם מטפל סיעודי שיצא מבי"ח לטיפול בית במשותק בדיר שראף. היה כמובן צריך לדחות את הטיפול בכמה שעות. קשה היה לשמוע אותו אומר כי הוא מעדיף לשהות במכלאה שלוש שעות במקום להידחק בתור במחסום שעתיים. איזו העדפה!!

המכלאה מתמלאת בזולגים במהירות עד שאני מתבלבלת בספירה. כשהיא מלאה משחררים מפעם לפעם לפני תום הזמן הקצוב.

במסלול הרכבים הנכנסים הפסקות בדיקה למשך עשר דקות בגלל משאית עמוסה שנבדקת בקפידה. החיילים מתרוצצים לחפש אצל מי "המקוצרת".

כאשר הלחץ גובר המפקד מגלה כושר ארגוני אמיתי ומייעל את הבדיקה: לזמן מה הוא מפסיק את התור ההומניטארי, מוריד נוסעים משני אוטובוסים ומעביר את הגברים משם תוך בדיקה מהירה. הם בלי תיקים. למרות הייעול הרבה התרוצצות וצעקות. הנוסעים לא בדיוק מבינים מה קורה. אוטובוס אחד מתעכב כי לקחו מן הנהג את מפתחות הרכב ולא ידעו למי מסרו למה? הוא היה בורח דרך זרועות המחסום והרמזור האדום? ר. מן המת"ק לא היה יכול לעזור, אין לו כוח אדם.

לא הייתה לנו בעיה לדבר עם המעוכבים ולא גורשנו ממקומות בהם צפינו.

16:45 התנועה התדלדלה. עזבנו בהרגשת חוסר אונים.

  

                                                        סוף