תרקומיא, יום ג' 22.1.08, בוקר

הגענו בשעה 5:00. בדרך ראינו רכבים אחדים. כאשר חנינו המתינו פועלים רבים להסעות שלהם.
כמו תמיד הודו לנו על נוכחותנו במקום. חלק בקשו את מספר הנייד שלי. אמרתי להם שיתקשרו כאשר יש בעיות. הפצירו שנבוא כל יום. טוענים שמעכבים או מטרידים אותם כאשר אנחנו לא נוכחות. רבים דווחו שביום א' שעבר אלצו אותם לעמוד עד 45 דקות בגשם, ושחייל לקח מישהו הצידה והכו אותו. אין לנו דרך לאמת את זה.

היום פועלים המתינו כ-10 דקות מקסימום למעבר. שני מורים שוחחו אתנו באנגלית. אחד חזר מאוסטרליה אחרי שנתיים שם. אמר שהתגעגע מדי. השני עובד כרצף ומרוצה מהשכר, אך פוחד שהאיחורים מסכנים את מעמדו. הרבה התלוננו על העוקף שמאלצים אותם לעשות. זמן הנסיעה מתארך ב-45 דקות, פעמיים ביום, משום שלא פותחים מחסום לידם. (ליד בית לחם).

היה קר וגשום, אך לא התלוננו על מזג אוויר.

עברו כ-850 פועלים מ 5:00 בבוקר עד שעזבנו ב-7:00.