שיח' סעד, יום ד' 10.10.07, אחה"צ
אורחת: דורית י.
14.00 – 17.30
בדרך לרגלי המחסום שבכניסה לשיח' סעד מתבצעת עבודה (סלילה?). משאית מלאה בעפר פרקה את משאה באמצע הכביש.
מפקד המחסום, ע', הרשה לנו להיכנס לשכונה, אחרי שאחד השומרים האזרחיים אסר זאת עלינו. כל מה שהשומר האזרחי הסכים לומר הוא שנאסר עליהם לדבר איתנו. שאלנו על כך את ע', שטען שאין אלה הוראות הצבא אלא כנראה שכך החליט הממונה על השומרים.
שני הבתים שמשמאל לעמדת הכניסה גודרו, כך שתושביהם, שבעבר יכלו להגיע אליהם בקלות יצטרכו להתנהל במעלה הגבעה ושוב לרדת ממנה בכדי להיכנס לבתיהם. נאמר לנו שלכל התושבים שמשמאל לרחוב הראשי של השכונה, אלה הקרובים יותר לג'אבל מוכבר יש תעודות כחולות. מרביתם עזבו ובשכונה שמנתה בעבר למעלה מ- 3000 תושבים, נותרו קצת יותר מ-1000.
ביקשנו מבעל אחת המכוניות ה"כלואות" בשכונה, מכונית שיש לה לוחיות רישוי צהובות והיא היום חסרת רישוי וביטוח, שיסיע אותנו למחסום סוואחרה א-סעד. בעל המכונית שיש לו תעודה ירוקה, מרוויח את לחמו מהסעות קצרות. טווח התנועה שלו מוגבל לאבו-דיס, מעבר הזיתים ולמחסום ואדי נאר. בעבר עבד כצבעי אצל קבלן בירושלים. עכשיו אין לו כל סיכוי לקבל רישיון עבודה בשל גילו הצעיר. לדבריו רק מי שצריך ללוות חולה אנוש, יכול לצאת דרך המחסום. הוא הסיע אותנו עד לטווח ראייה מהמחסום, קרוב יותר אינו מעז מפחד שיאסר. הוא סיפר לנו שכבר קיבל מכות מהשומרים האזרחיים שבמחסומים, "אלה פושעים" אמר.
סוואחרה א-סעד: המחסום עבר שינויים רבים מאז ביקורנו הקודם, לפני כשנה. בית שעמד כנראה קרוב מדי נהרס והמחסום עצמו הפך למבצר בלתי אנושי. גדרות, חומות בטון, קרוסלות
והכל מופעל באופן אלקטרוני ממקומות עלומים. קול דיבר אלינו מהתקרה, אחרי שעברנו את השער הראשון, והבטיח לנו כניסה וגם יציאה לאחר מכן. מלבדנו עברו ברגל שני פועלים ואישה אחת. שני שערים צהובים חסמו את המעברים לכלי רכב. השומרים האזרחיים נראו מפחידים; לא מגולחים, ולבושים ברישול. החיילים דווקא היו ידידותיים ושאלו למעשינו ולדרך שבה הגענו.
נסענו בכביש האמריקאי לראס אל עמוד ומשם לאבו-דיס. אזור הפישפש היה ריק מאדם. נראה שבתחום המנזר החומה טרם הוקמה אך לא הורשנו להתקרב לשם בכדי לבדוק זאת.
המשכנו דרך בית פגה לצד הישראלי של מעבר הזיתים, שהיה כבר כמעט ריק להוציא אישה אחת עם שני ילדים קטנים שהתנהלו באיטיות דרך הגדרות.
שעת הערב התקרבה ופקק תנועה גדול ביציאה מא-טור העיד על רצונם העז של אנשים להגיע הביתה בזמן לשבירת הצום. ממול לשער שכם מתנהל שוק צבעוני ושוקק מלא ממתקים וצעצועים, כנראה שחלק מהמהומה קשור בחג המתקרב.