בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ב' 21.1.08, בוקר

צופות: 
צביה א', רחל א' (מדווחת)
21/01/2008
|
בוקר

6:30 – זעתרה :

המחסום עמוס. החיילים מפעילים 3 מסלולי נסיעה ובדיקה ועדין התור מונה עשרות מכוניות. במקום אנשי מילואים  ומפקד שמקשיב לנו בסבלנות והבנה. אנחנו מספרות על תלונת נהגי האוטובוסים שנאלצים לעמוד בתור הכללי ולאחר מכן להוריד את הנוסעים לבדיקה נוספת ברחבת החנייה, מה שגורם לנוסעים להעדיף מוניות ולנהגי האוטובוס להיות חסרי עבודה. המפקד מבין ואומר שהתלונה צריכה להיות מופנית לדרגים שמעליו. נכון. באותו זמן נבדק אוטובוס בשיא המהירות וממשיך בדרכו.

7:00 – עוורתא : סבל שהכרנו במקום והבאנו לו בגדים  - אנחנו מביאות לו את החבילות עם הבגדים עד הבית וכך עוברות את כל הכפר. הוא מספר על חיי עוני. מיםinfo-icon לוקחים בכדים ודליים. ראינו נשים וילדים הולכים עם בקבוקים ריקים וכדים וכו' למקור המים. מיכלית שמגיעה פעם ביום או משהו כזה. חשמל? "חלש". חיילים נכנסו לפני יומיים לכפר בלילה, נכנסו לבית מסויים, הוציאו את יושביו החוצה, סרקו את הבית ואחרי שיצאו נעלם הכסף (350 ₪) ודברים אחרים. אחד הבנים נעצר. כל זה סיפר עם הבטחה להעביר את בקשתנו לעובדות מדוייקות למי שהיה מעורב במקרה הזה.

8:00 – בית פוריק:
תור של ממתינים לפני המחסום. ברגע מסויים החייל מתחיל לצעוק ולהחזיר את הנבדק לאחור והתור נעצר אבל ממשיך כעבור כמה דקות. תנועת המכוניות לשכם בקצב הרגיל. אבל אין עומס של ממתינים.

8:30 – חווארה:
בחדר המעצר יושב בחור, לדברי הפלסטינים הוא בדרכו להלוויה בירדן. אנחנו מנסות להתקרב לחיילים לברר מה גורלו, ואז חיילת גסת דיבור וחייל מקפיד בהוראות ועוד חייל הופכים אותנו לגורם המפריע שכן עברנו את הקו הלבןinfo-icon והקו האדום. אני מבקשת לדבר עם הקצין. הוא איננו. התנהגות החיילים לעוברים היא קולנית וגסה. בעיקר החיילת בעמדה השמאלית שצועקת לדוגמא על גבר שעובר "אישלח, אישלח" שפירושו "תתפשט" בגסות שמקפיצה אותנו. אחר כך היא צועקת עלינו ומחקה את טון הדיבור שלנו (חיקוי גרוע דרך אגב) ואומרת שתעצור את המחסום עד שנחזור לקו הנכון. בא הקצין שמשום מה לא מראה שום שליטה במצב. אין לו שום התייחסות לדיבור הבוטה של החיילת, או התיזוזים אחורה וקדימה שמעביר החייל שלידה את הפלסטינים במחסום. אין לנו ברירה אלא להתקדם כדי לראות ולשמוע את הנעשה וזה מה שאנחנו עושות, ואז שוב מתנפלים עלינו 3 חיילים-ות כאילו זה הדבר החשוב שעומד בפניהם כרגע. איפה עומדות נשות ווטש. אחר כך מגיע הקצין להסביר לנו למה הדברים נעשים ככה (שום דבר חדש שלא שמעתן עד כה) ומקבל מצביה הרצאה קולחת ביחסי כובש-נכבש בהיסטוריה האנושית. הוא מקשיב. יש לו אבל משלו (שום דבר חדש שלא שמעתן עד כה).  בינתיים העצור משוחרר, ופלסטיני בעל אישור מעבר לצרכי מסחר מתלונן על חוויה שעבר בתוך ישראל, למרות האישור והתעודות, נהג אגד לא נתן לו לעלות לאוטובוס בדרך חזרה מפתח תקוה לשכם. תלונה שאנחנו מעבירות ל"יש דין" עם כל הפרטים. (יאמר בסוגריים שהוא בר מזל שזכה לאישור מעבר).