אבו דיס, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום א' 23.12.07, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מאירה א., נאוה א. (מדווחת)
23/12/2007
|
בוקר

 

שיח' סעד  7:40

שתינו לא ביקרנו במחסום שיח' סעד כבר כמה חודשים והופתענו מהשינויים. מחסום קבעinfo-icon הולך ונבנה במקום והוא כולל מבנה להגנת החיילים, שני מחסומי מוט למכוניות שכבר 3 שנים חסומות בשכונה ובעתיד אולי תקבלנה אישורי יציאה וכניסה, קרוסלה....  מחסום.


חייל אדיב עוזר לזקנה ולמלווה שלה להגיע ואפילו פותח את מוט החסימה כדי שהזקנה תעבור בדרך הקצרה ולא תצטרך ללכת מסביב, במסלול הרגיל להולכי רגל.


ג'יפ ובו קצין בכיר עוצרinfo-icon, מתעניין בשלומנו, האם הכול בסדר במחסום "שלו"? ואכן, הכול בהחלט תקין, בהנחה המופרכת שבכלל צריך להיות שם מחסום...

 

אבו דיס  8:10

שקט, ללא תנועה. חייל משועמם בודק את אישורי המעבר של המאושרים המעטים שזכו להיכלל ברשימת מותרי המעבר בפשפש.

 

מחסום הזיתים  8:30

רק הוצאנו את הראש מהמכונית וקריאות לעזרה נשמעו מהצד הפלשתיני. כחמישה גברים מבוגרים צעקו אלינו, ממרחק של שתי גדרות, שער אחד וכעשרה מטרים, שסטודנט צעיר המתגורר בסמוך נתפס לפני זמן קצר בדרכו לאבו דיס ולאוניברסיטה. לדבריהם אמר להם המפקד שהבחור לא ישוחרר אלא כעבור 3 שעות.

הבחור מתגורר בבית הממוקם בצד הפלשתיני של אבו דיס/עזריה ממש מתחת למחסום. כיון שכך, כל יציאה שלו ושל בני משפחתו מהבית היא בחזקת סכנה כיון שהשביל המוליך מהבית הוא אותו שביל בו עוברים פלשתינים חסרי אישורים המנסים לחמוק לכביש מעלה אדומים ומשם לישראל. על כן נתפס הבחור בקרבת הבית בטענה שהלך בהרים בכוונה לחדור לירושלים ללא אישור.

תוך כדי צעקות הדדיות קבלנו את פרטי המקרה ופרטי הבחור. החייל המשקיף מראש מגדל התצפית התחיל לצעוק שנזוז מהגדרות, אך אנחנו כבר היינו בעיצומה של שיחת טלפון עם המוקד ההומניטארי.

תוך שתי דקות, בעוד הפלשתינים מתכוונים לשלוח מישהו לבית הבחור כדי לקבל את מספר הזהות שלו, נפתח השער הפנימי והסטודנט יצא לחופשי. אולי סתם שוחרר כי המפקד שינה את דעתו ואולי נוכחותנו הטורדנית הואילה במשהו לקיצור זמן העיכוב המיותר.