אבו דיס, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ה' 24.1.08, בוקר

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
יעל י., שירה ו. (מדווחת)
24/01/2008
|
Morning

6:00 – מעבר זיתים

עד כעשרים איש ממתינים מחוץ לקרוסלה החיצונית. תוך דקות בודדות התור נעלם. לפי אחד העוברים, שלושת השרוולים פתוחים (כיום כבראין לנו אפשרות לראות מבעד למחסום מה קורה שם). זמן מעבר ממוצע: 10-15 דקות.
06:30–  בואבה (פשפש)

המחסום היה ריק. עם הגעתנו, החנינו כרגיל לפני השלט שמורה על הכניסה למחסום ועל המעבר לרכבי בטחון בלבד. החייל צעק לנו בגסות לא לחנות שם. הסברנו לו שאין שום שלט שאוסר על החנייה שם ושאנו יורדות מהאוטו ומייד חוזרות. משהגענו למחסום, שמענו אותו אומר לחייל נוסף לקרוא לשוטר. התעלמנו מכך, השתהינו מעט שם וחזרנו לאוטו ללא שום אינטראקציה נוספת.

 
בדרכנו לשיח' סעד, בדרך יריחו בואכה ראס-אלעאמוד,

 
הבחנו שהאוטו העלה עשן. עצרנו בצד, והזמנו גרר שגריר שהגיע תוך כחצי שעה (למזלנו היו שלטי רחוב במקום שנתקענו). נהג הגרר שהגיע סיפר לנו שעקרונית הם לא נותנים שירות מעבר לקו הירוק, אולם יש מקרים חריגים ומדיניות נזילה (כך למשל, הנהג סיפר לנו שנסע לחלץ רכב תקוע בהתנחלות אלון מורה, אולם המתנחל לא הסכים לעלות איתו כיוון שהוא ערבי וביקש לדבר הבוס. הבוס אמר לו שאם הוא לא עולה איתו, הוא לא ראוי להיות לקוח והנהג חזר לירושלים מייד ללא החילוץ).

שמחנו מאד שהאוטו נתקע בצד הנכון של הגדר.