א-ראס, עזון, ענבתא, קלקיליה, יום ד' 23.1.08, בוקר

צופות: 
ענבל ר., רינה צ. (מדווחת)
23/01/2008
|
בוקר

א-ראס (חווה 8) -7.10-7.40

אין כמעט תנועה. רוב הזמן המחסום ריק. את הרכבים המגיעים
מדרום אין בודקים כלל, ואלה המגיעים מטול כרם – בדיקה מהירה. חיכינו כדי למסור חבילות
בגדים לנציג תעיוש מטול כרם.

 

בדרך מא-ראס לבית ליד יכולנו לראות שוב את הדרכים החסומות
ע"י הצבא בערימות אבנים,מזה שנים , דרכים שהיו פעם מחברות את הכפרים ומאפשרות
דרך קצרה אל העיר. כך הדרך שהיתה מחברת את א-ראס עם בית ליד (יוצאת
ליד תחנת הדלק של א-ראס). וכן  הדרך שמחברת
היום את ספארין עם בית ליד , לאחר שהמוצא של ספארין לכביש 57 הסמוך נחסם,
כך שזו דרך היציאה, הארוכה והמפותלת, היחידה, מספארין. וזאת במסגרת הפיכתו של כביש
57 (המוביל מג'וברה לצומת ענבתא) לכביש אפרטהייד ליהודים בלבד. מי יכול לזכור
ולספור את כל הדרכים החסומות בגדה?

 

ענבתא (עינב) -8.10-8.20

הגענו לחילופי המשמרות.למרות התהליך של חילוף משמרות נמשכה
בדיקת כלי הרכב ללא הפסקה, וזאת הודות למפקד המחסום של הצוות היוצא(והעייף ממשמרת
לילה, יש לשער), שדאג שלא יפסיקו לבדוק. למרות שהייתה זרימה בלתי פוסקת של רכבים
מכיוון טול כרם , אף פעם לא היו יותר מ-10-12 רכבים בתור.

מיניבוס מכיוון טול כרם עצר בצד והנהג ניגש לעמדת החיילים עם
מסמכים ביד. הוא ביקש לעבור בלי תור. איננו יודעות מה היתה הסיבה, אבל ההיתר ניתן
לו.

 

עזון – שתי הכניסות פתוחות. אין
חיילים.

 

קלקיליה -10.55 – 11.10 (בחזרה
מבית איבא)

מעט רכבים עוברים מהר.אין תורים.

במגרש החנייה שלפני המחסום, שבו חונים ישראלים שאינם מורשים
להכניס את הרכב לעיר, מעורר טרנזיט לבן את חשדם של החיילים, משום מה. מתאספים כמה
חיילים, גם הרכב הצבאי שבמחסום מוזעק למקום, ובסוף מביאים את החיילת עם הכלב. הכלב
מרחרח מסביב. אנחנו מסתכלות אם יפרצו את הרכב, אבל לא.

 

 

לפני המחסום מתגלית יוזמה כלכלית -  מישהו פתח דוכן תירס, כמו פעם. בשני שקל.זה
סימן שהמחסום הולך ומתבסס. שני ילדים- רוכלים בגרביים. חייל מבוגר(איש מילואים או
"קו התפר" ) קונה לאחד מהם מנה תירס.