בית איבא, קלקיליה, יום ד' 16.1.08, בוקר

צופות: 
עדנה ק. ,ענבל ר. (מדווחת)
16/01/2008
|
בוקר

12.00 באמצע היום מתחיל להווצר הלחץ ביציאה משכם, הלחץ יגבר לקראת אחר הצהריים, כשהסטודנטים יצאו מהקמפוסים. בינתיים, עדיין, רק עשרות בודדות של הולכי רגל מחכים בתור.  השוטרות מורות לגברים להרים מעילים, לעשות את הסיבוב המוכר, להרים קצות מכנסיים. 

 
רובה צעצוע קטן, שיורה חיצים נדבקים, מעכב את התור. כל השוטרות הצבאיות מנסות אותו וכל אחת נוזפת בפלסטיני מחדש, איך זה עלה על דעתו לעבור עם דבר כזה במחסום, זה מאד מסוכן. התשובות שלו: "זה בשביל הילד, הוא אוהב רובים, ככה זה ילדים", רק מרגיזות את החיילות. (אותנו הישראלים חינכו היטב, כולנו רוצים שלום ומתפללים לשלום ואם אנחנו נושאים רובים אמיתיים זה רק בגלל שאין לנו ברירה, וזה לא בסדר שילדים פלסטינים אוהבים משחקים כל כך לא חינוכיים).  

 
13.30 קלקיליהתור בינוני ליציאה מהעיר. חיילי המילואים תורמים ליצירת אווירה רגועה ככל שאפשר במחסומים.