א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום א' 6.1.08, אחה"צ

צופות: 
אליקס וו', עליה ס', סוזאן ל' (מדווחת)
06/01/2008
|
אחה"צ

סכום

האמרה "הצורך הוא אבי ההמצאה"
מתפרשת בדרך כלל שאם מישהו אכן זקוק למה שהוא או שיש לו בעיה, ימצא את הדרך לביצוע
המשימה או לפתרון הבעיה. צורכי הכובש בשטחים הפלסטינים הכבושים אכן הביאו להמצאתם
של אמצעים חדשים, כמו למשל בניית מלכודת עכברים משופרת ללכידת אסיריו. אין קץ
לדמיונו של הכובש, למיומנותו או ליצירתיות שלו בתחבולו של פתרונות גאוניים לטיפול
במה שהוא מכנה המצב המסוכן שבו הוא מצוי. במשך עשרות השנים של הכיבוש הזה, יש עדות
רבה שמוכיחה שעל מנת לבצע את הדיכוי הבלתי מוסרי של עם אחר, דרישות הכובש
ורצונותיו גורמים לצורך להיות
אבי ההמצאה.

13:00 ג'וברה

הרכב המשטרתי הכחול הרגיל חונה בכניסה
לשטחים הפלסטינים הכבושים, אולם הפעם נשען שוטר מג"ב על הרכב ובוהה בנו, ללא כל
עניין.

13:05 א-ראס

לארבעת החיילים הנמצאים כאן אין הרבה
מה לעשות. שניים מאיישים כל עמדה, כך שאין איש במגדל השמירה. אחד מהם מתאמן, או
משחק, ברובה הטעון שלו, כשהוא מכוון אותו למרחק או מסתכל דרך הכוונות בארבע או חמש
המכוניות המחכות הרחק במורד הגבעה לבדיקה שטחית של תעודות הזהות שלהם בלבד.

13:25 ענבתא

ליד המוניות הממתינות, אשר בבדיחות
הדעת מספקות לנו שרות "שמירה", מתקיימת פעילות גב-אל-גב: רכב בעל שלטי רישוי
ישראלים פורק מה שנראה כקופסאות נעליים אל רכב פלסטיני הנמצא במחסום. נעלם ממקומו שלט
"חיית הטרף", שהכריז על מי שאחראי למקום: במקומו תלוי שלט כחול חלק
בגובהי מגדל השמירה. מאוחר יותר שואל אחד החיילים את המפקד, כנראה למעננו:
"מה קרה לשלט שלנו?". "הוא התעופף ברוח" הייתה התשובה הבלתי
משכנעת.

בפעם הראשונה אין כאן תור ואין רואים
אף מכונית הבאה מטול כרם. כשאנו מתקרבות, קורא החייל הקרוב אלינו, השומר שם לבדו:
"י', יש לנו אורחות". י', בתורו מגיע אלינו, מושיט לנו את ידו לשלום
ומציג את עצמו – זהו תקדים ראשוני. יש כאן חמישה חיילים; אחד מהם הוא רב-סמל, הנהג
של הרכב הצבאי החונה במחסום. הוא מחזיק לוח כתיבה ונראה שהוא עורך מצאי, או לפחות
בודק את "התנאים" במחסום. הוא ממשיך בבדיקותיו במשך כמה דקות עם שלושת
החיילים המאיישים את המחסום, נכנס למגדל השמירה, משחק קצת עם סגרinfo-icon דלת הכניסה
וממשיך בעבודתו. אשר לבדיקת הרכב – היא אינה מתקיימת כלל ולכן אין תור מכיוון טול
כרם – אף פעם אין יותר מארבעה-חמישה כלי רכב. בכיוון אל טול כרם מועבר אוטובוס
"תמימי" מלא נוסעים בהינף יד: הכול זז בין אם זה רכב ישראלי (לוחיות
רישוי צהובות) או רכב פלסטיני (לוחיות רישוי ירוקות).

16:00 בדרך לקלקיליה, ליד קדומים

בניגוד לכל מה שאנו ואתם קראתם, פעילות
ההיאחזויות חיה וקיימת וממשיכה בקצב. ליד הבית הוורוד חונה מיניבוס לבן ולידו
נמצאים גבר חובש כפה לבנה גדולה, קבוצת צעירות וערב רב של ילדים. הישארו בהאזנה
כדי לשמוע על הפעילויות האחרונות, בזמן ביקורו של מגננו, נשיא ארה"ב, בהמשך
השבוע. בכל שעות אחר הצהריים, עוברות שיירות אינסופיות של רכבי המתנחלים.

16:10 בצומת הדרכים עם הכביש לעמנואל
ואריאל, קצת אחרי פונדוק, יש מחסום פתע: רכב האמר ושני חיילים עוצרים כל רכב
פלסטיני הנוסע מזרחה, כולל אוטובוסים ומוניות.

16:45 קלקיליה

הג'יפ הלבן של נציג המת"ק חונה
במחסום וארבעה חיילים, כבר לא אנשי מג"ב, מוצבים כאן. יש מעט תנועה בשני
הכיוונים. כלי רכב הנכנסים לקלקיליה, הן רכב ישראלי (לוחיות רישוי צהובות) והן רכב
פלסטיני (לוחיות רישוי ירוקות), מועבר בהינף יד. "אין בעיות", אומר
החייל, שטוען שהוא המפקד במקום, אולם הוא מיד מייצר בעיות באומרו היכן אסור לנו
לעמוד. "לא בצד זה של הכביש ולא בכביש עצמו" – הוא מנפנף בידיו ומראה
לנו בידיו איזה מקום מרוחק. נראה שמטרתו היא שנעמוד בחול הבוצי מחוץ לכביש הסלול.
אולי הוא רוצה שנעמוד ליד השלט האדום, שאומר לנו היכן נמצא השטח שאינו אזור א'....
אנו מתעלמות מדבריו וממשיכות – בדרך חזרה למכונית שלנו בחנייה.