בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 6.1.08, אחה"צ

צופות: 
נועה פ., גלית ג., מייקי – אורחת
06/01/2008
|
אחה"צ

צומת זעתרה ללא תורים, אין מחסום בצומת יצהר.

 15:10 – חווארה. בהיר וקר. נציג המת"ק הוא ר., ספון בבודקה, את מפקד המחסום לא פגשנו, כלבה של יחידת "העוקץ" בכלוב ליד עמדת בידוק הרכבים.
התורים הרגילים מתנהלים לאיטם – טורים ישרים עד קצה הסככה של גברים שאינם זכאים לעבור במסלול הצדדי.
4 חיילים בודקים את הרכבים היוצאים משכם, רכב אחד כל פעם. 2 מ.צדיקים גבוהים ונחושים, סרט משולש שחור על זרועם, נושאים מונולוג באזני נהגי הרכבים או אחד הנוסעים, בד"כ הצעיר מביניהם, מונולוג שאת תוכנו נבצר מאיתנו לשמוע אבל את תנועת הידיים ושפת הגוף וכן את תגובת הפלסטיני ראינו היטב ואין ספק לפיהם שההתנהלות אינה עניינית. פלסטיני המבקש לדבר עם קצין המת"ק מותקף ע"י אחד המ.צדיקים שהזכרנו ב"אל תסתכל עלינו, לך מפה" ואל אחת מאיתנו שעצרה לדבר עם המשתחררים מהקרוסלות הוא נוהם "חביבתי – ב דגושה – זוזי, אל תתערבבי". מלשון להתערבב ולא להתערב – אין כאן שגיאת כתיב
האורחת שלנו, שזו לה פגישה ראשונה במראות המחסום, מציינת שהמקום נראה כמו מכלאת חיותinfo-icon, כמו כבשים המובלות לגז.
כשחזרנו למחסום, לקראת 18:00 הוא היה ריק לחלוטין מהולכי רגל. מעוכב אחד בתא הבטון, בן 18 מבית פוריק מעוכב לדבריו חצי שעה. דיווחנו למוקד ההומניטרי של הצבא.

 
 בית פוריק 16:20 מת"קinfo-icon: ת. דגלים צהובים מבשרים לנו ש"טורפי הלילה", מבצעית  13 של גולני מאיישת את המחסום.  2 טורפים כאלה מסתערים עלינו כשאנו חוצות את הכביש לכיוון הבטונדות ודורשים בתוקף שנעמוד רק ליד הרכב. "רק שם או שאנחנו סוגרים את המחסום". סרבנו. המפקד, חייל בדרגת סמל, קרא להם חזרה לעמדות הבידוק ומאיתנו ביקש "שלא נפריע".
נציג המת"ק מספר לנו על 2 בחורים מבית פוריק בני 16 ו- 17 שכלואים בצינוק כבר יותר משעה. ואכן אנו רואות את קצה הפדחות של השנים מציצים מעל לשער הברזל הנעול. הצינוק קטן, בקושי מכיל שני אנשים עומדים, אין סיכוי לשבת. מה פשעם? רכב הסיור תפס אותם בשדות הכפר ליד איתמר זורקים אבנים. אבות השניים עומדים איתנו ומסרבים לקבל את גרסת הצבא. השניים אכן היו בשטח החקלאי אך בשום פנים ואופן לא זרקו אבנים. על מי? אולי סיקלו אבנים? בשום פנים אינם קשורים לאירוע שבו הם מואשמים. זה כמובן לא עוזר להם. נציג המת"ק מאפשר לקרוב משפחה לדבר עם העצורים. באותה הזדמנות הוא מתנדב להוריד את הפלנלית מעיניהם. למה הם עם עיניים מכוסות? המ"פ החליט. הם גם הגיעו עם פרקי יד כחולים מחנק האזיקונים – כך דווח לנו בסוגריים -  ונציג המת"ק שיחרר אותם מעט אך כעת הם שוב עם אזיקים על ידיים. התלוננו במוקד ההומניטרי של הצבא – מדוע יש צורך באזיקונים אם הם בכל מקרה כלואים בצינוק הנעול בדלת ברזל?. התשובה, הזויה לא פחות מהסיטואציה – "הם מסכנים את החיילים". וכשהקשנו נאמר לנו "שככה החליט המ"פ". אף אחד לא חושב כאן למטה וגם לא שם למעלה שהמ"פ, חייל בן 20+ מגזים או טועה ומה ההשפעה של זה על חבורת החיילים במחסום. זה ממש לא מעניין אף אחד, גם לא את אלה ששאלו את עצמם לא מזמן 'איפה טעינו'.
 נציג המת"ק עוזב ב- 17:20. לאחד האבות מספר הטלפון במת"ק והוא מתקשר בנסיון לסיים או לקבל מידע על המשך ההתנהלות בעניין בנו המעוכב. בחמ"ל המת"ק לא מוצאים אף דובר ערביתinfo-icon אך מבטיחים לחזור תוך 10 ד' למספר הנייד שהשאיר האב, הבטחה שלא קויימה.  ב'מוקד' קצת יותר משתדלים והאב מנהל שיחה ומוסר את כל הפרטים שמתבקש ע"י הנציג. תשובות הוא אינו מקבל.
ובכל הזמן הזה – תנועה ערה של הולכי רגל החוזרים משכם הביתה נתקלים ביחס תוקפני ומזלזל של החיילים. "יאללה לכו מפה, אין לי יותר כוח אליכם" צועקת חיילת בעמדת הת.ז. אנשים מדווחים שצעקות והשפלות הן דבר שבשגרה בימים האחרונים.
בתור המכוניות – שיטת בידוק ייחודית: הנהג משאיר את הרכב כ- 20 מ' מהחיילים, מתקרב אליהם, מוסר להם את התעודה, מורה לפשוק רגלים ולהשען עם הידיים על הבטונדה, והחייל טופח על גופו לאורכו ולרוחבו. נאמר לנו שכך נבדק גם גבר קשיש ורק בהתערבות המת"ק הופסקה הבדיקה המבישה.
 
17:45 עזבנו לחווארה. המעוכבים קפואים בצינוק, מחכים כנראה למשטרה שכרגיל מתמהמהת. השמש כבר מזמן שקעה, קר וחשוך, קרבה שעתם הגדולה של טורפי הלילה באשר הם..  

 
(לידע כללי: לגדוד 13 של גולני פלוגה מסייעת הנקראת "חיות הפרא" ו- 2 פלוגות מבצעיות – "טורפי הלילה" ו"קופי הדממה". בעבר, במקום  המבצעיות, הייתה בגדוד פלוגה רובאית שנקראה "שליחי השטן". נותר לתהות ולהזדעזע על בחירת השמות האלימים האלה ולשאול את עצמנו מה מקומם בהתנהגות  הברוטלית של החיילים. )