בית איבא, ג'ית, יום ה' 20.12.07, אחה"צ

צופות: 
סמדר ה., דב ל. (מדווחת)
20/12/2007
|
אחה"צ

14:50-16:50 

 

היום חגיגת חג הקרבן, חג מוסלמי חשוב. מפקד המחסום אמר לי:"זה הפסח שלהם". ע"פ הבנתי, זהו חג לזכר נכונותו של אברהם להקריב את בנו יצחק, כדי להוכיחי את אהבתו וציתנותו לאלוהים. 
יורד גשם כבד, מבול. נחל של מיםinfo-icon מטונפים, מציף את מעבר הולכי הרגל. המחסום עמוס באנשים לבושים בבגדי חג. נעולים בנעלי עקב ונעליים חגיגיים, מנסים לצעוד בזהירות בין השלוליות, מחזיקים את קצות מכנסיהם ושמלותיהן, אנשים זקנים, הנעזרים במקל, מנסים למצוא חלקים יבשים כדי ללכת בבטחה, ילדים ותינוקות שוקעים עד ברכיהם בתוך הנחל  או מורמים למעלה ע"י הוריהם, תלויים באופן  לא יציב מעל המים. וכל הנסיונות להמנע מהשלוליות נעשים תוך מאבק להחזיק בכל התיקים והחבילות שביאו עמם. 

 
"מה את מצפה שאעשה?", שואל רם, העונה לטלפון במת"ק, כשאנו מתקשרות להתלונן על המצב ומבקשות שמשהו יניח קרשים מעל זרמי המים. "את רוצה שאני אבוא ואשכב על השלוליות כך שיוכלו ללכת מעלי?". הנסיונות שאנו עשינו נכשלו אף הם. ניסינו לסחוב קרשים מערמת הגרוטאות בצד הדרומי של המחסום אך זה היה מעט מדי, מאוחר מדי.סמדר התקשרה לחבר בשכם וזה שלח משטחי עץ על גבי חמור. הם לא התאימו. ומה לגבי המחסום הלבבי והמשופץ עם התקרות להגנה על החיילים ופלסטינאים כאחד נגד הגשם, השמש והשלג. החלק המקורה אינו אלא חלק בלבד מאזור רחב יותר שיש לעבור מנקודת התחבורה בצד אחד של המחסום לנקודת התחבורה בצד השני. בנוסף, מעבר הולכי הרגל המיועד לנכנסים לשכם, נמצא בדיוק היכן שנגמר הגג, כך שזרמי מים נוספים זולגים ממנו. 

 יש כל הזמן, תור של כ-12 עד 16 רכבים היוצאים משכם. משעה 14:49, יקח לרכב ה-16 כ-53 דקות (עד ל:15:42) כדי לעבור את המחסום. אחד הגורמים שהאט את התור, היתה בדיקה מתמשכת של אוטובוס שלקחה כ-16 דקות משום מה (15:06-15:22). לרכב השביעי בתור הרגיל, יקח מ16:02 ל16:25 לעבור את המחסום, בתור ההומניטרי היו עוד 6 רכבים במקביל.  התנועה לשכם דלילה.  יש תור קבוע של 60-100 הולכי רגל המחכים לצאת משכם. יש שני תורים של אנשים צעירים ותור נוסף למשפחות ומבוגרים. יש תנועה ערה של הולכי רגל לתוך שכם אך הם אינם נבדקים. מפקד המחסום (סגן י.) שהיה כאן בחודש האחרון, אומר שהולכי רגל הנכנסים לשכם, אינם נבדקים בדרך קבע, אלא אם כי יש פקודה מיוחדת. זה שינוי במדיניות מאז שהייתי בבית איבא לפני 6 שבועות. אז, הולכי הרגל היו נבדקים באופן קבוע. לעיתים הבידוק היה רנדומלי ורק גברים צעירים או הולכי רגל עם חבילות היו נבדקים.  

מפקד המחסום מאפשר לנו להסתובב באופן חופשי במחסום ופותר בעיות. כאשר חיילים לא אפשרו לילד המלווה בדודו לעבור ללא הוריו, הוא לוקח אחריות ומאפשר לו לעבור.
  עוצרים נהג המסיע גנרל פלסטינאי. לגנרל יש שני כלי נשק ברשותו, ברישיון. סגן י. באדיבות, בשקט ובכבוד, מבקש שהם יעמדו בצד, בזמן שבודק את כל הניירות שלהם. אחרי שבודק עם הממונים עליו ומקבל אישור, הוא נותן להם לעבור ומתנצל על אי הנוחות.  

אחת מנשות המשטרה הצבאית דורשת מכל הולכי הרגל שחיכו מתחת לגג למבול שירגע, שיעזבו את המחסום ("תלכו מפה, תלכו"). כאשר סמדר מוחה,השוטרת אומרת לה שלא תפריע לה בעבודתה. סמדר מתעקשת שלא יאמרו להם ללכת כל זמן שיורד גשם כבד.
 כשהלכנו ב16:50, היה עדיין תור ארוך של הולכי רגל ורכבים ביציאה משכם. 

 
17:05 צומת ג'ית אין מחסום

 
17:30 קלקיליה אין תור ביציאה מהעיר ותור קצר בכניסה