חווארה, יום ה' 4.10.07, אחה"צ

צופות: 
דברה ל., הגר ל. (מדווחת)
04/10/2007
|
אחה"צ

  16:10 – צומת יצהר – המחסום אינו מאויש.


16:12 – מחסום חווארה -  
כ-30 הולכי רגל בתור לבדיקות. שלוש עמדות בדיקה פועלות ותור צדדי לנשים ומבוגרים. זמן מעבר 5 דקות.
יש מכונת שיקוף. נוסעי מכוניות נשלחים עם החבילות או המזוודות למכונה. החייל במגדל צועק לחיילים בעמדת בדיקת כלי הרכב כי אחד מנוסעי המונית הנמצאת בבדיקה ניסה קודם לעבור במחסום עם איזו חבילה ולא נתנו לו ועתה הוא מנסה לעבור במונית. איננו רואה מה הוא נושא עימו (בעבר ראינו שהחיילים לא נותנים להוציא חלקי מנועים), אך אנו רואות כי הוא חוזר לשכם.

16:12-16:20 – 4 כלי רכב בתור הכניסה לשכם. לוקח 8 דקות למכונית האחרונה לעבור.


16:17 –
שני צעירים מעוכביםinfo-icon לבדיקת ת.ז. ומשוחררים לאחר כמה דקות. אחד מהם מלווה ע"י מפקד המחסום לאיזור הצינוק. המפקד משוחח איתו ובודק את הטלפון הנייד שלו, אך משחררו כעבור כמה דקות. אני שואלת את הצעיר אם הוא יודע למה עיכבו אותו "אני בינגו", כבר 4 חדשים עוצרים אותו בכל פעם שעובר שם.

נציג המת"ק מחזיק בידו סכין מתקפלת ומסביר לחייל שלידו מדוע היא מסוכנת. נראה שזהו הסכין שמצאו בחפציו של המעוכב הנמצא בצינוק. הוא יצטרך לחכות עד שתעודת הזהות שלו תיבדק "ברמות הכי גבוהות". נאמר לנו שהוא נמצא שם 10 דקות.

16:30 – חיילת מ"צ צועקת פקודות לנהג מיניבוס "פתח ת'דלת!" אך יותר מאוחר שמעתי אותה מברכת נוסע אחר ב"מרחבה" ו"מזל טוב". עקבתי אחרי התנהלותה ונכחתי כי מדובר בסגנון קולני שאולי בקרב חבריה מתקבל יפה. אך בקונטקסט של המחסום התנהלות כזאת פוגעת.

16:35 – 6 כלי רכב בכניסה לשכם. איננו רואות את התור ביציאה משכם. הולך רגל צעיר שרצה לייעל את המעבר שלו והחליט להעביר את התיק שלו במכונת השיקוף לפני שייכנס לתור הולכי הרגל נשלח לתור בגערות. סבל פורש את משאו על הכביש המאובק. מגיעה מכונית פרטית מכיוון שכם שנוסעיה אינם מכירים את נוהל הבדיקה החדש בו הנוסעים מורדים 20-30 מטרים לפני נקודת בדיקת כלי הרכב. החיילת הנ"ל צועקת את ההסבר לנהג. בני משפחתו נראים נבוכים מהצעקות.

16:49 – מגיע ג'יפ, מפקד כלשהו ומפקד המחסום ניגשים לצינוק. אני עומדת בשעה זו וצופה לעמדות בדיקת הולכי הרגל מכיוון שביל הכניסה של הולכי רגל לשכם. הם דורשים שאלך משם (למרות שהרבה הולכי רגל פלסטינים עוברים שם כעת). אני אומרת שאינני מפריעה ומותר לי לעמוד שם. הוא שולף את הנייד ומזמין משטרה. המפקד מדבר עם העצור כמה דקות ונוסע לדרכו. דברה מקבלת מידע ממפקד המחסום לגבי נסיבות המעצר. בבדיקות גילו אצלו החיילים 3 סכינים באורך 6 אצבעות.
אני ניגשת אל המעוכב לברר פרטים. מדובר בנער בן 16 מהכפר עקרבה. הנער מסביר לי במעט העברית שהוא יודע ובתנועות ידיים כי מדובר בסכינים משוננות. אני מנסה לעזור ומציעה שאתקשר לבני משפחתו להודיע להם שנעצר. הוא אומר שלא זוכר מספרי טלפון של אף אחד. אני מנסה לקבל את מספר ת.ז. שלו מהמוקד ההומניטרי כדי שאוכל לידע את הצלב האדום, אך הם אינם מצליחים לאתר אותו.

16:59 – צעיר נלקח לתא לבדיקה גופנית ומשוחרר בתוך כמה דקות.

17:00 – חיילת מ"צ וחייל מאבטח מתייצבים על שביל הכניסה לשכם ומתחילים לבדוק את הנכנסים. בודקים רק תיקים, ולא תעודות זהות. אנשים נאלצים לפרוס את תכולת תיקיהם על השביל המאוד מאובק ומלוכלך.

17:02 – מפקד המחסום מבחין כי בשדה מאחורי המחסום לכיוון מחסום עוורתא נוסעת משאית. הוא שולח בבהילות ג'יפ עם חיילים לעצור את המשאית. כעת אנו רואות את המשאית מתנהלת באיטיות בתוך השדה לכיוון המחסום כשהיא מלווה (בכביש) ע"י הג'יפ. מכניסים את המשאית לאיזור המחסום והמפקד מדבר עם הנהג. מספר לוחית הרישוי של המשאית: 460091 מסוג וולבו. מספר הטלפון על גבי המשאית: 0522813712. המעוכב עדיין בצינוק כאשר אנחנו עוזבות (בדרך אנו מנסות לדלות את מספר תעודת הזהות שלו דרך המוקד ההומניטרי אך לא מצליחות). התקשרתי כעבור יומיים לצלב האדום וביקשתי שיבררו אם הוא נעצר או שוחרר באותו יום. טרם חזרו אלי. (הנער נראה נבוך מאוד כאשר אמרתי לו שאני רוצה לעזור לו. אני מאוד מקווה ששחררו אותו באותו יום. במבט לאחור זה נראה לי כאחד מאותם ארועים ש"מישהו ביקש ממני להעביר את החבילה").