בית איבא, יום ד' 3.10.07, בוקר

 סיכום:
אין מחסומים בצומת ג'ית.
שני מחסומי פתע, בצומת כביש 60 עם כביש 557 ובצומת הכניסה לבית ליד, כנגד המתכוונים להגיע לחומש.
מחסום בית איבא מתפקד בשיגרה משומנת להחריד. הורית פ., חברת מחסוםווטש שנעדרה מהארץ זמן רב, הבחינה עד כמה פיתח הצבא את שיטת המחסומים עד שזו הפכה למערכת משומנת ומיומנת לשליטה ,להטלת מרות וחינוך לצייתנות ולכניעה של כלל האוכלוסיה בשטחים הכבושים.

צומת ג'ית – אין חיילים

בית איבא – 6.55-8.30

מחסום הרכבים – הכבישים מחולקים לנתיבים, למרות שאינם סלולים עדיין. בכניסה יש מסלול ימני המוביל ישירות לקוסין, כאילו היה זה במדינה נורמלית, לללא מחסומים. אבל כיוון שכאן הדבר לא ייתכן, המסלול הזה חסום (מי הגאון שתכנן אותו?)

כמו שקורה בחודשים האחרונים – מספר כלי הרכב הנכנסים ויוצאים משכם מועט ביותר, וזה בגלל מדיניות מניעת מתן רישיונות כניסה מהמת"ק, הנדרשים מכלי רכב העוברים במחסום. אף פעם אין יותר מ-3-4 רכבים מכל צד, וזה למרות הבדיקה האיטית והלא יעילה. עומדים שם לפחות 4 חיילים, כולל שני סמלים ומ.צ., ובדרך כלל ארבעתם מטפלים ברכב אחד, מדברים, מתייעצים. וזה לוקח זמן. הם לוקחים ת"ז מכל נהג ונוסע, מעבירים מס' ת"ז בטלפון, פותחים תאי מטען. כך גם לאמבולנס, שעובר ודאי מספר פעמים ביום במחסום. כך עם רופא העובד בקלקיליה, ועובר כל יום.

היום עברו הרבה אוטובוסים, יחסית למה שרואים בדרך כלל. הנוהג הוא שכשהאוטובוס מגיע למחסום כל הצעירים יורדים ועוברים במחסום הולכי הרגל, ומחכים לאוטובוס מעבר למחסום. תיזמנו זמן למעבר האוטובוס מהגעתו ועד לעזיבתו -10 דקות. מאחד האוטובוסים, כשהגיע לבדיקה במחסום, הורידו אשה צעירה עם תינוק בו כמה חודשים על הידיים וילדה כבת שנתיים- שלוש, ושלחו גם אותה למחסום הולכי הרגל.. היא נאלצה ללכת ברגל, ביד אחת התינוק עטוף בשמיכה, וביד השניה הילדה פלוס התיק שלה. במחסום הולכי הרגל, שם היה סמל יותר אנושי שראה את מצוקתה, העבירו אותה ללא בדיקה. היא המשיכה למקום התכנסותם של נוסעי האוטובוס מעבר למחסום.

משאית גדולה עמוסה מיכלים גדולים מלאים נוזל כהה אינה מורשית להיכנס לשכם. המשאית ישראלית. לדברי הנהג החומר מסוכן ולכן אי אפשר לפרוק אותו בעוורתא בשיטת גב אל גב , ולכן יש אישור שתעבור בבית איבא. לדבריו אין לו אישור בכתב אבל הקצין במחסום יודע על כך וכבר נתן לו לעבור בעבר. הסמלים במחסום הרכבים לא איפשרו לנו לדבר איתו וציוו עליו לפנות את המחסום, כך שניהלנו את השיחה בטלפון. ביקשנו ממפקד המחסום לפנות אל הממונים עליו ולברר. תשובה היתה שלילית. הנהג אמר שמהמפעל יסדרו את כניסתו דרך המת"ק. נציג המת"ק הגיע רק כעבור כרבע שעה ( ב-7.30), וזה ממילא היה מאוחר בשבילו. ב-7.45 הגיע כלב עם כלבנית. אנחנו ארינו רק רכב אחד נבדק.

מחסום הולכי הרגל. – חייל בדרגת סמל מנהל את הבדיקות ביעילות ובמהירות. רוב הנכנסים הם סטודנטים. שני חיילים בודקים את הגברים הצעירים ,אחד את הנשים והגברים המבוגרים, ואחד בודק במחשב את מי שעולה כחשוד ברשימות המספרים שבידי הבודקים. למרות שמדי פעם מגיע גוש של אנשים (אולי כשמגיע אוטובוס) וכולם מצטופפים ביחד באיזור הבדיקה, שמפוזרים בו חומרי בניין וביתנים חדשים ללא שימוש, הם עוברים במהירות והתור נעלם.
במקרים הומניטריים, כמו האשה עם שני התינוקות, או אשה שמובילה עיוור בין המהמורות, הוא מעביר ללא שהיה.

אישה כבת 50 מגיעה ובידה דרכון ירדני ללא ויזה וללא ת"ז. לדבריה היא בדרכה לבית חולים בשכם. לא נתנו לה להיכנס. עירבנו את נציג המת"ק והוא איפשר לה לעבור "בפעם יחידה ואחרונה"..