ג'וברה (כפריאת), ג'ית, יום ג' 2.10.07, אחה"צ

 זה היום שבו עלו להתנחלות חומש. בכל המחסומים, בכל הצמתים וסתם לאורך הכבישים עמדו חיילים ושוטרים רבים. לא בכל מקום עצרו אותנו. אך למחסומים שאליהם התכוונו להגיע לא הגענו.
 

13.00 – מחסום הגבול בג'וברה
השוטר הראה לנו את צו תת-אלוף נועם תבור שקבע את השטח הצבאי החל מתאריך 31.9 עד 3.10 בחצות. נאסר עלינו להמשיך לכל כיוון שהוא למרות שחזרנו והסברנו שאין סכנה שנרצה להגיע לחומש. בדרכנו חזרה לכיוון טייבה אנו רואות דליקת קוצים קרוב למטע זיתים. מטלפנות למשטרה ולהפתעתנו נענות מייד על ידי מכבי אש המבקשים הסבר מדויק לגבי מקום הדלקה. גם הכבאית של שבי שומרון מצטרפת לפונים אלינו.

13.50 – עוברות בהצלחה את מחסום "אליהו". מערבית לכפר פונדוק עצרו שוטרים פלסטיני שמכוניתו עמדה לרוחב הכביש. איננו יודעות אם ניסה להסתובב ולכן נעצר, אך בדרכנו חזרה ראינו אותו יושב מאוזק לצד הכביש.
לכל אורך הדרך עד ג'ית עמדו ונסעו הרבה מכוניות משטרה אך לא נעצרנו.

14.10 – מחסום ג'ית
המשטרה אינה מאפשרת מעבר אלא לפלסטינים ולמתנחלים שגרים ביישובים הסמוכים. מגיעות מכוניות מתנחלים ואוהדיהם, חלקם בלבוש כתום, לרובם אין נותנים לעבור.
אנו חסרות אונים ושוב מסבירות לאן פנינו מועדות. רואים את הדגל והלוגו שלנו. אנו מבקשות לראות את צו האלוף. תחילה הם מבטיחים שעוד מעט יביאו אותו, לאחר זמן רב הם מודים שכבר פעמיים קרעו מתנחלים, שניסו לעבור, את הצו כאשר הראו להם אותו. איש מהם לא נעצר.

מתנחלת מבית אל מנסה לעבור עם מכונית עמוסה ילדים. לדבריה, בנה גר בעינב הסמוכה והיא נוסעת אליו. בתה מדברת עם הבן בטלפון כדי שישכנע את השוטרים. אנו שואלות מדוע איננו בא עם התעודה שתוכיח שהוא תושב עינב. אנו מבינות שייתכן והוא כבר בחומש, אך השוטרים האמינו לדבריו והתירו למכונית לעבור. לפני יציאת המכונית שלהן, היינו עדות לנסיונו של השוטר (הדרוזי) להסביר, לדעתנו ממש להתנצל, על כך שהוא נאלץ להקפיד על צו האלוף. האשה מגיבה בתלונה על כך שהפלסטינים עוברים במהירות ואין מעכבים אותם כלל ורק אותם, היהודים, מעכבים.

אנו לא מתאפקות:
- מה שאת עוברת פעם בשנה, עוברים הפלסטינים יום יום, כמה פעמים ביום, במשך שנים.
- גם אני עוברת יום יום במחסומים האלה.
- אבל את עוברת בהם כמו מלכה.
- כי זו הארץ שלי.

15.00 – עוזבות את מחסום ג'ית.