בית איבא, ג'ית, יום ב' 1.10.07, אחה"צ

צופות: 
יונה א', ציונה ש' (מדווחת)
01/10/2007
|
אחה"צ

 

תקציר
אטימות לשמה, זה מה שמאפיין את מחסום בית איבא במשמרת זו. ללא כל צורך, ילדים וזקנים נדחסים יחד עם עשרות סטודנטים לתוך הקרוסלות. לעובדה שאנו בסופו של יום צום אין משמעות בעיני החיילים. ילדים בני שש הם כבר מספיק בוגרים כדי להידחס בתוך הצפיפות האיומה.


14:40 - בדרכנו למחסום פוגש אותנו אדם כבן 50 דובר עברית רהוטה ומספר לנו כי הוא אחראי על תחזוקת הקמפוס החדש של אוניברסיטת אל נג'אח. אתמול רצה לעבור במסלול הצדדי, כמקובל לגבי בני גילו, אולם הקצין מנע בעדו. אולם הוא נשאר שם באופן הפגנתי ואליו הצטרפו עוד כ-15 איש מסגל המרצים. מתנגדים לנסיונות לסלקם משם. כך השתהו שעה ארוכה, ולבסוף אכן והעבירו אותם במסלול הזה. האיש מדבר בציניות על חוסר התוחלת בבדיקה הגורפת לכל הגילים, על ההשפלה המלווה אותו ואת עמיתיו מידי יום ביומו.

עשרות צעירות וצעירים חוזרים מהאוניברסיטה בדרכם הביתה, דחוסים בתור מול שתי הקרוסלות יחד עם מבוגרים בני 50 ו-60. נשים עם ילדים קטנים. השביל מהצד חסום ע"י חייל אחד שלא מאפשר לאיש לעבור. מדי פעם מגיעים מבוגרים והורים עם ילדים קטנים.. כולם נשלחים "אווארה" [לאחור] להידחק בתוך הקרוסלות. חייל אחר בודק את תכולת התיקים והשקיות על השולחן בצד. אדם מבוגר כבן 70 מחזיק שקיות עם דברי מאפה עטופים בנייר (לארוחת שבירת הצום?) החייל לא פוסח גם על בדיקת אלה.
אני פונה למפקד המחסום שיפתח תור "הומניטרי". אך לטענתו אין לו די כוח אדם ( אני תוהה האם כוח האדם עסוק בהבטחת המתנחלים העולים להתנחלויות החדשות?), זאת בשעה שהוא עצמו מפלרטט עם החיילת בתוך הבודקה. אני מציעה לו להפעיל את החייל העומד שם ועסוק רק בשליחת המבוגרים והילדים אחורנית לבדיקה.אך לטענתו זה בלתי אפשרי. איש מת"קinfo-icon לא נראה בשטח.
אני מתקשרת למוקד ההומניטרי. גלעד מבטיח לטפל. בינתיים אנשים מבוגרים והורים לילדים קטנים מתקבצים בתור הצדדי בתעודות שלופות, ומתחננים שיעבירום. התגובה: "ארג'ע לאווארה" [תחזרו לאחור] מהתור נשמעות אלינו קריאות: "עומדות ולא עושות שום דבר".
 

14:50 - שני חיילים ממחסום המכוניות מלווים ארבעה צעירים למכלאה. הצעירים ניסו לקצר את הדרך הביתה מהאוניברסיטה ונתפסו. התעודות שלהם נלקחו. עד 16:00 הם לא שוחררו. אליהם נוספו עוד ארבעה שנתפסו על אותה עבירה. הם מבקשים שנסביר לקצין שהם ממהרים הביתה לשבור את הצום ואנחנו לא מצליחות לדבר על ליבו.
 

15:00 אוטובוס מלא בעיקר בנשים, מתמרן בקושי בדרך הנסללת. תור מכוניות ארוך משתרך ביציאה משכם. הבדיקה מאד אטית. אחרי 20 דקות המתנה מצליח האוטובוס להגיע למחסום. חיילת מ"צ וחייל עולים לאוטובוס ואוספים את תעודות הנוסעים. הם יורדים עם התעודות ובודקים אותם מול דף המספרים. החייל מבקש מהנהג לפתוח את דלתות תאי המטען. אבני השפה בדרך הנבנית מפריעות והנהג נאלץ להזיז את האבנים הכבדות ואחר כך להחזירן למקומן.

החיילים במחסום המכוניות מגלים חריצות יתרה. לא מוותרים לאף אחד. מכונית פרטית נעצרת ליד המחסום. שלושה מכובדים בשנות הששים מוסרים את התעודות שלהם לבדיקה. הנהג יוצא מהרכב ופותח את תא המטען. החייל בודק וממשש כל שקית. הוא מוציא שלוש מעטפות לבנות חתומות וסגורות בנייר דבק. ברור שהן מכילות דברי דפוס. החייל מבקש מהנהג לפתוח כל מעטפה. פעולת הפתיחה מספיקה לו והוא בקושי מעיף מבט למה שבתוך המעטפות.


15:15 משפחה מנסה לעבור במסלול הצדדי. אשה מחזיקה תינוק על הידיים בעלה ולצידו שתי בנות כבנות 6 וילד כבן 8. ילדים עם תרמילי בית ספר גדולים על הגב. החייל מונע מהם מעבר ושולח אותם לעמוד בתור דרך הקרוסלות. הגבר מסביר לחייל שהאמא לא יכולה לעבור עם התינוק דרך הקרוסלות העמוסות בעשרות בני אדם והחייל מסכים ואומר "בסדר, שהאשה תעבור עם התינוק ואתה עם הילדים לכו לתור." הילדים נראים חסרי אונים. התיקים גדולים מהם. אבל לדעתו החייל הם כבר יכולים להידחס בין עשרות הצעירים בתור הקרוסלות. המשפחה נשארת לעמוד. כך חולפת לה עוד חצי שעה. אליה מצטרפים מפעם לפעם מבוגרים שבימים אחרים עוברים במסלול הזה.

15:45 - טלפון נוסף לגלעד. התשובה : הנושא בטיפול.
לאחר כעשר דקות אנחנו מפנות את תשומת ליבו של סג"מ א. והוא לאחר לבטים ניגש לחייל ומאפשר למשפחה לעבור.

בינתיים מגיעים אנשים בני שישים ויותר, הורים עם ילדים מגיעים. כולם נשלחים אחורנית.
אנשים פונים אלינו: איך אתן רואות ולא עושות כלום? תדברו איתם. This is chaotic אנחנו בצום עכשיו. אני בן 60. תראי את הילדים.
פניות נוספות שלנו זוכות לתשובה כי היום אין אפשרות לקיים תור נוסף.
טלפון שלישי למוקד. הפעם אני כבר מזהירה שיהיה פיצוץ.

15:55 – לפתע נמצא כ"א בתוך הצוות. הקצין נותן הוראה להעביר בתור המבוגרים. והתור מצטמק והולך. מדוע זה לא יכול היה לקרות שעתים קודם?

16:00 סטודנט צעיר עובר את המחסום. החייל צעק אליו לחזור. הבחור טוען שנבדק כבר. החייל טוען שלא. הקצין לוקח את התעודה שלו, וצועק אליו תעוף מפה לג'ורה. הבחור לא מגיב. מגיע חייל ודוחף אותו בכח תוך כדי שימוש בידים לכיוון המכלאה.


צומת ג'ית - 16:35 – מחסום בחלק הצפוני של הצומת. המסלול המזרחי חסום בשיניים. אין תורים. המחסום מקושט בפלקטים עליהם כתוב באותיות קידוש לבנה: על הבית לא מהמרים.