בית איבא, ג'ית, יום ד' 26.12.07, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ענבל ר., רינה צ.(מדווחת)
26/12/2007
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

מעט עוברים בגלל חופשה בא-נג'אח

המגנומטר  לגברים היוצאים משכם לוקח המון זמן ויעורר בעיות כשיהיה לחץ.

בדיקה באמצעות כלב מרגיזה מאוד את מי שנופל בגורל.

שמענו איך השב"כ מרסק את החברה הפלסטינית.
 

צומת ג'ית
– אין מחסומים

בית איבא –
8.00-9.30

תנועה דלה של רכבים, כרגיל, בגלל מדיניות של צמצום במתן אישורי כניסה לרכבים לשכם. 

היום יש כלב ושתי כלבניות, והן היו פעילות מאוד, ולפעמים בדקו שני רכבים בו זמנית.נראה לי שהבדיקות הן גם לצורך אימון לכלבים ולכלבניות. היום, כאמור, היו שתי חיילות עם הכלב (בדרך כלל יש רק אחת). בזמן הבדיקה שוחחנו עם  נוסעי הרכב, שהועמדו הרחק מהרכב. הם כועסים מאוד., כיוון שהכלב הוא חיה טמאה בתרבות שלהם, ואחרי שטימא את הרכב יהיה צורך לנקות אותו ניקוי יסודי. בעל הרכב, שיש לו מפעל צמוד למחסום, טוען שהחיילים מכירים אותו, הוא מרבה לעבור במחסום, אז למה מכניסים לו בכל פעם את הכלב?
 הם טוענים גם שהחידושים במחסום, שבנייתו זה עתה הסתיימה, רק מקשים על העוברים, וזאת בניגוד להבטחות המדינאים בתקשורת. 

תנועת הולכי הרגל גם היא דלילה מתמיד, וזאת, כנראה, בגלל החופשה באוניברסיטת א-נג'אח, שבה לומדים כ-20.000 סטודנטים (מתוך סך 30.000 סטודנטים באוניברסיטאות שכם).
 בכניסה לשכם בודקים ת"ז. ליוצאים ,בנוסף, בודקים את התיקים והחבילות. הגברים הצעירים צריכים לעבור דרך מגנומטר, וזו צרה צרורה. קודם כל האדם פושט את מעילו, מוריד חגורה, ואז מנסה לעבור. המכשיר מצפצף. מוריד שעון. עוד פעם המכשיר מצפצף. מוריד טבעת. שוב מצפצף.וכו' וכו'. כל אחד עובר בממוצע 3-5 פעמים. בבוקר , כשהתנועה דלילה, זה אמנם מאריך מאוד את זמן ההמתנה, אבל אין תור ארוך. מה יקרה בשעות אחר הצהריים כשהאוניברסיטה תפתח וכל הסטודנטים יצאו לחופשת סופשבוע – אלוהים ישמור!

שני מעוכביםinfo-icon בסככת המעוכבים. אחר כך מצטרף עוד אחד. הם עלו ב"מקוצרת" בעגה הצבאית, כלומר, מספרי הזיהוי שלהם מסתיימים באותן ספרות כמו של מבוקשים ע"י השב"כ. כעבור זמן כולם שוחררו.

בקיוסק אנחנו משוחחות עם כמה מהלקוחות. אחד הוא בעל עסק ,עשיר, יש לו עסקים גם עם ישראלים. יש לו רשיון מעבר חופשי לישראל. מה שמלמד שלמי שיש כסף מסתדר גם תחת משטר כיבוש. אחד נזכר בגעגועים לימים שבהם עבד בישראל.  

אחד מספר לנו שלשב"כ יש מידע על כל פלסטיני מרגע לידתו. מניין? אתה אף פעם לא יכול לדעת מי עובד עם השב"כ, כלומר, מלשין. זה יכול להיות השכן שלך, או בן משפחה,או כל מי שיושב לידינו לשולחן, ואולי הדובר עצמו.. זה מרסק את החברה לפירורים. איזה יחסים יכולים להיות בין בני אדם שלא יכולים לסמוך זה על זה?