בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עטרה, יום ש' 8.12.07, בוקר

עתונאית וצלמת מהערוץ הראשון בטלויזיה הנורבגית (אורחות)  

עטרא:
אין תור, מעט מכוניות ואין בדיקה. חיילי מילואים שהופיעו בג'יפ היו תוקפניים, ביחוד אחד מהם שפניו לא השאירו ספק לתיעוב כלפינו ולכמותנו. לא נכנסנו לויכוח אך עזבנו די מהר עקב "חוסר תעסוקה". 

זעטרא:
תור ארוך מאד של 50 מכוניות שאינו מתקדם. לא עצרנו אך התקשרנו מיד למוקד וגם לר' קצין המת"ק שטיפל בעניין ביעילות כי התור התפזר. בשובנו לא היתה במקום אף מכונית. 

חווארה:
הגענו בשעה 08:00 – שעה מאוחרת מאד למחסום הזה. התנועה אמנם היתה עוד ערה אך שלא כבשבתות שאנו מקדימות לבוא, לא היה לחץ בכניסה לשכם. במקום נוכחו שני קצינים וקצין מת"ק. לא היה שיח וסיג בינינו לחיילים או לקצינים. בשעה שדיברנו עם האורחות וסיפרנו מאירועי חווארה שחווינו לאורך השנים התערב אחד החיילים ושאל מתי קרו כל הדברים הללו.  לחבריו הוא דיווח על הנאמר בנימה של "שקרים כאלה שהנשים הללו ממציאות, ממש לא יאומן". חברתנו "העוקצת" הייתה פעילה, אך בצורה מדגמית. לשמחתנו היא מנעה מן הכלב להכנס למכוניות, כי בהתחשב בגשם ובבוץ התוצאה של זה יכולה היתה להיות קשה מאד למושבי המכוניות. כאשר נבדקה משאית חיכו המוניות כ-40 דקות למעבר. מעבר ללא עיכוב לקח כעשר דקות. 
שוב ושוב אנו מציינות את ההתנהגות הגסה של חיילות המשטרה הצבאית. מהיכן לומדות הבחורות הללו את השפה הבוטה והמעליבה ואת ההתנהגות המזלזלת והמשפילה?  
נערך קידוש אך המחסום לא שבת. 

בית פוריכ:
נעמדנו בצידו המזרחי של המחסום, כאשר גבינו אל השדה הפתוח ומאחורינו דיר אל חטיב ואלון מורה. כלומר פחות או יותר בגובה הקו הלבן אך מולו – מקום ממנו ניתן להשקיף על הנעשה. לא פנינו לאיש, לא התערבנו בשום ענין עמדנו ושוחחנו בינינו לבין עצמינו. האורחות צילמו אותנו. פתאם המולה – החיילים הודיעו שהם סוגרים את המחסום עד שנזוז ממקום עומדנו. סרבנו ונשארנו במקום."זאת הוראת מח"ט" נאמר לנו.  עכשיו התחילה פעולת הפרובוקציה – החיילים התסיסו את הפלסטינים נגדנו. "עד שהן לא תסתלקנה אנחנו סוגרים את המחסום, ועל כל חמש דקות שהן כאן תשלמו בעוד חמש דקות". הפלסטינים כמובן ניסו לשכנע אותנו שנזוז – ואנחנו בשלנו. הודענו לחיילים שלא נזוז – חד וחלק. טילפנו מיד לדובר הפיקוד למח"ט החטיבה ולראש המת"ק. השניים הראשונים ענו לטלפון והבטיחו שהעניין יטופל מיד. עכשיו  קבלנו טלפון מן המג"ד שחשב שאולי אנחנו מפריעות לחיילים – לא עברנו על כך בשתיקה. פחות מחמש דקות אח"כ נפתח המחסום לצערם הבולט של החיילים שהבטיחו לנו דקה קודם "שאפילו אם נצלצל לרמטכ"ל הם לא יפתחו".
נציג המת"ק ר' הופיע וניהל שיחה עם החיילים שטענו כי עברנו את הכביש והתקרבנו אל הקרוסלה – מה שכמובן לא עשינו. לצלמת הבטיחו כי ישברו לה את המצלמה, שבת היום והם דתיים. המחזה הזה לא יראה טוב בטלויזיה הנורבגית ולא חסכנו הסברים על מי מסתיר מה - - ובעיקר כאב לראות את השפעת אי התנועה על הפלסטינים. 

את הכיבוש הזה צריך למגר!