בית איבא, ג'ית, יום א' 25.11.07, אחה"צ
תמצית:
"הכנות לקראת אנאפוליס" - יומיים לפני תחילת ועידת השלום האחרונה לעת עתה באנאפוליס שבמרילנד - כך ניתן לכנות את המשמרת היום. שיפורים מוחשיים לפלשתינים? את זה עוד נצטרך לראות. הפיכת חייהם של הפלשתינים בשטח לנסבלים יותר? להפך. כפר אחד תחת ענישה קבוצתית ועוצר מזה ששה ימים. ושוב, עוד ילד בן פחות משש-עשרה נתפס במחסום לא עם מטען נפץ אחד, אלא עם שניים.
14:45 דיר שרף נאמר לנו שהיה מחסום - רכב מסוג "המר" - על יד המינימרקט הבוקר, ושבית איבא נסגרה לשעתיים "אחרי שנשות מחסום ווטץ' עזבו".
15:00 בית איבא במבט ראשון אנו חושבות שאנו עדות לשמץ של כנות: "העמדה ההומניטרית" מעל המחסום נעלמה! אך האמת היא שאין שום דבר כמו "כנות" בכיבוש הזה. באופן לא רגיל לשעה זו של היום, העובדים הלא-צבאיים עדיין נמצאים בעבודה, גורמים רעש אדיר, גומרים את בניית הגג של סככת הולכי הרגל העתידית של המחסום המשודרגת. "היין צריכות להיות כאן הבוקר", אומרים לנו שוב ושוב עובדים וחיילים. "ילד בן פחות משש-עשרה נתפס לא עם מטען נפץ אחד, אלא עם שנים". הסיפור הזה מוזכר שוב ושוב, בשמחה כמעט, האם לא שמענו סיפור כזה קודם לכן, ממש לאחרונה, במחסום השני הגדול של איזור שכם, בחוארה?
.
העובדים מפגרים בשעתיים אחרי לוח הזמנים המתוכנן שלהם עקב סגירת המחסום. מנהל העבודה, בלבוש צבאי, מסתובב באזור ואומר לנו מה אנו יכולות לעשות ומה לא, היכן אנו יכולות לעמוד והיכן לא, שורק, ידיו בכיסים או על מתניו, אקדח צמוד אליו. המון אדם במחסום, והרבה חיילים גם: ששה באזור בדיקת הולכי הרגל, בדרך כלל שלושה ליד שולחן הבידוק, האחרים ליד המדרכה או ליד השערים המסתובבים.
15:15 - כל הזמן ישנם ארבעה או חמישה חיילים באזור בדיקת כלי הרכב. ארבעה חיילים עומדים ליד סוס ורוכבו הבאים מכיוון דיר שרף, כל הארבעה מלטפים את הסוס, נאספים סביבו בעוד טור המשאיות מאחוריהם ומכיוון שכם הולך ומתארך. בעוד הם "מהססים", הכל נעצר. אמבולנס מחכה ומחכה. החיילים מתחילים לצעוק להטיח לעברנו שפע של עלבונות, כשהם מרוכזים בזה יותר מאשר בבדיקת כלי הרכב הנכנסים לשכם או היוצאים ממנה. נאמר לנו להתרחק מאזור הבדיקה, ופיסת צינור (פסולת בנין רבה פזורה כעת סביב המחסום של בית איבא) מהוה את "הקו הלבן
" החדש. אבל לא לאורך זמן, מכיון שחייל אחר בועט אותה משם.
15:22 סוף סוף האמבולנס נבדק. החייל מתבונן, ושואל שאלות על האנשים שבפנים, ואז יורק בגסות. הוא ועמיתו ממשיכים הלאה, ומשתמשים בסכין כדי לפתוח שקים על אחת מן המריצות הנישאות על ידי סבלים, ואיש לבוש היטב נזעק מאזור הולכי הרגל בכדי למחות על מה שנעשה למוצרים שלו. כמובן שמספרים לו על הילד בן הפחות משש-עשרה שהיו לו לא מטען נפץ אחד אלא שניים. למעשה, לאיש הזה נאמר שלילד היתה "פצצה". התאורים ימשיכו ללא ספק לגדול ולהתעצם... אותם שני חיילים ממשיכים בבדיקות הפוגעניות שלהם ומוציאים את האויר מאחד הצמיגים הקדמיים של אחד הסמיטריילרים העושים את דרכם לתוך שכם. רק נהג אחד מרים את קולו ומתנגד לכך: "לא, לא, לא".החיילים ממשיכים לדבר ולהתבדח זה עם זה, ולא שמים כלום על כל אלה שמחכים. אחד מהם קופץ על עגלה רתומה לחמור של סבל אחד לסיבוב כיף של כמה מטרים.
15:40 - אוטובוס הבא משכם מעוכב למשך שבע דקות. תעודות הזיהוי של כל הגברים הצעירים שעליו נבדקות על ידי חייל אחד והשוטר הצבאי שבאזור בדיקת כלי הרכב. מכוניתו של רופא אחד נבדקת בקפדנות, כולל תא המטען ותכולתה. מכונית ממשלתית עוברת את אותו ההליך, ומסמכיו של הנהג נבדקים על ידי חייל שעושה רושם שמעולם לא ראה מסמכים כאלה קודם לכן. שלושה אנשים בסככת המעוכבים, אך אנו איננו יכולות להגיע לשם. החיילים או הפועלים תמיד עומדים בינינו לבינם, אך אנו למדות שהם מעוכבים כעונש, ושאחד מהם צריך "לרצות עוד שעה נוספת". החיילים ממשיכים בבדיקות הגופניות של גברים צעירים , ממששים את מותניהם וביטנם.
.
16:00 - כעת אין דרך שבה יכולים הולכי הרגל הרבים מדיר שרף לעבור דרך אזור הבידוק (מתבצעות שם עבודות). חייל אחד ניגש אל הקבוצה, ובמקום לבדוק כל תעודת זיהוי באופן פרטני אוסף ערימה של תעודות זיהוי כאלו, ואז עובר עליהן באטיות ובשיטתיות בצורה מאד בלתי יעילה, בעוד קבוצה של חמישים איש לפחות מחכה ומחכה, בדרך כלל משך יותר מעשרים דקות.
16:15 צומת ג'ת18 כלי רכב ממתינים במחסום הזה, שמופעל לסירוגין. היום פועל.
16:35 צומת גי'ת- אחרי שאנו חוזרות מפונדק - כעת יש 21 כלי רכב ממתינים מכיוון בית איבא.