דרום הר חברון, חברון, תרקומיא, יום ב' 26.11.07, בוקר
תרקומיא
בשעה 08:20 עובר האוטובוס ה-4 והאחרון של ביקורי האסירים את המחסום ושלושת האחרים הממתינים בשטח המגודר מצטרפים לנסיעה לבית הסוהר.
הצומת אידנה תרקומיה שקט, בבית הבד בתרקומיא מייצרים שמן זית טעים. מומלץ.
כביש 35
בחברון המחסום ההומנטרי ריק ואין נפש חיה באזור.
שיוח חברון שקט, תנועת אנשים דלילה ביותר.
חברון
מערת המכפלה - שקט והאזור לא מאויש באנשים למעט צבא.
רחוב השוהדה ריק מאדם.
09:30 במחסום בתל רומידה עומדים שני חיילים. אחד שומר ואחד שבודק את ההולכים לשוק. הוא עוצר
כמעט כל תושב פלסטיני, מורה לו לפתוח את הרוכסן של המעיל, לעשות סיבוב, בודק את התיק, בודק תעודה ומשחררו לאחר מכן.
חייל גס רוח שמדבר ומתנהג בגסות רוח ומצווה עליי: 'תעופי מפה', אמרתי לו שהוא מוזמן לדבר יפה והוא דרש ממני ללכת מהצומת. החייל הזעיק את המשטרה שהסבירה לו שזכותנו לעמוד פה ואיננו מפריעות לעבודתו.
בשיחה עם השוטר הסבתי את תשומת ליבו לכך שהחייל מדבר ומתנהג בגסות רוח ואפילו גרוע מכך, השוטר ששם לב לכך אמר שישוחח עם החייל כשנלך.
יש למפקדים בצה"ל עבודה חשובה ובסיסית בלימוד התנהגות סבירה ובסיסית בין בני אדם, חבל שחיילים כמותו מייצגים אותנו. עצוב.
בחנות שמול בית המריבה אומר לנו בעל המכולת שבית המריבה נקרא "הבית האדום".