א-ראם, קלנדיה, יום ב' 19.11.07, בוקר
06:50 מחנה שועפאט
- ספרנו 8 אנשי צבא וחברת משמר במחסום. התנועה זורמת במהירות
ומעבר האנשים מתבצע מהר וביעילות. גבר עם אישור כניסה שהיה מיועד
לעבור במחסום אחר הצליח לשכנע לתת לו לעבור כאן.
07:30 קלנדיה
- השער בחומה פתוח היום ואנו נוסעות במונית. לא הרבה
אנשים שמחכים לעבור. הקרוסלות נפתחות, אין תור ארוך בשרוולים. אנחנו משוחחות עם
בחור שצריך לחדש את הכרטיס המגנטי. "יום שלם", הוא אומר זה לוקח. בחור עדין ונעים,
תענוג של שיחה. בצד יושב בחור צעיר שקורא לאנשים ומציע להם להעביר אותם בדרך עוקפת.
משפחות האסירים מחכות באולם ההמתנה
לאוטובוס נוסף מג'נין שלא הגיע. השעה כבר 8:15 וברור שפתיחת המת'ק תידחה. גבר מטול
כרם, הורה לבחור בן 16 שנמצא כבר 5 חדשים בכלא ומיועד לשבת עוד חודשיים, אומר לנו
בכעס כי במחסום זעטארה עצר חייל את האוטובוס (של הצלב האדום) והוריד את האנשים
לבדיקה. "כמו כלבים", הוא אומר על החיילים במחסום, לא מכבדים בני אדם. "תופסים את
הקטנים".
ב- 8:40 אומר א. מפקד המת'ק כי המת'ק
פתוח. באמת מספר אנשים נכנסו, אבל מכיוון שהמת'ק לא מתחיל לעבוד לפני 09:00 הרי שהם
עומדים במרחב שבין שתי הקרוסלות ומחכים. עומדים בשקט. אחר כך יוציאו אותם ששנית כדי
להכניס את המשפחות. אנחנו עומדות ליד הבניין המצוחצח והריק של משרד הפנים והדואר.
ד. מפקד המשטרה מסביר שהמת'ק נפתח רק ב-9:00, הוא פנה פעמים רבות למשרד הפנים לשנות
את השלט בכניסה שאומר 8:30, אבל לא נענה. כמה קשה, אני חושבת לכתוב הודעה כזו לבד.
כמו כן הוא אומר שלא משתמשים בדואר, רוצים להשתמש בדואר של ירושלים "ליהנות משני
העולמות", לך תבין לאילו הנאות בדיוק התכוון. מוכתר כפר עקב נמצא שם כדי להיפגש
במנהל הקהילתי.
ב- 9:10 המת'ק מתחיל לעבוד. הבחור שדברנו
איתו בבוקר כבר יושב שם באולם. קצין המנהל מנסה לשכנע
אותנו שמסוכן שם בשבילנו.
10:30 א-רם, עוברים את ה"גבול"
ומעבירים שיחה הזויה עם היושבים במשמרת על הקשר שבין זוהמה ומצב נפשי.
__,_._,___