בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 14.11.07, בוקר

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
עדנה ק., מוריה פ., נורית ו-ל (מדווחת)
14/11/2007
|
Morning

 

 

 

07:15 זיתא - השערים סגורים


07:30 זעתרא-תפוח אין הגבלות, גם לא עיכובים. 2-3 כלי רכב מכל כיוון.


07:45 חווארה

אין הגבלות מעבר.

שתי עמדות בדיקה בפעולה מלאה וכן התור ההומניטארי. לחץ מצטבר בעמדות הבדיקה של הגברים בשל איטיות הבדיקה.

במסלולי הרכב: מצד דרום מכוניות בודדות ולסירוגין. הבדיקה רציפה.

                      מצד צפון - מספר מצומצם של כלי רכב (קשה לקבוע מנקודת התצפית שלמטה. יותר מאוחר תצפתנו ממעלה הר ברכה) משך הבדיקה 3-2 דקות בממוצע.

08:10 תנועת כלי הרכב מתגברת משני הכיוונים.

במקום נוכח נציג מת"קinfo-icon.

08:50 בית פוריכ

המחסום נפתח בשעה 05:30

אנו מקבלות הוראה לעמוד מאחורי המחסום ולא מתווכחות. בדרישה כלול איום להפסיק את הבדיקה.

הבדיקה מתנהלת באופן רציף וללא עיכובים, אף כי מסלול אחד משמש לשני הכיוונים (לשכם והחוצה לבית פוריק). זמן ההמתנה לכניסה קצר.

09:20 מפקד המחסום וחייליו ערים לכך שאנו משקיפות ומתחילים לזרוק לעברנו הערות פרובוקטיביות ומעין שאלה: "משהו לא בסדר"? 
לא ענינו.
משום מה מחליט מפקד המחסום לנוע לעברנו לשם "שיחה". לשאלתו מה לא מוצא חן בעינינו, אנו עונות שבתנאים של קיום המחסום הבדיקה מתנהלת בסדר, אבל אם הוא כבר שואל אז רצוי שידע כי לאורך השנים לא נמנעה מאיתנו העמידה בסמוך לאזור הבדיקה, ולמעשה אם יבדוק את התקנות והחוקים יתבהר לו שהמקום אינו שטח צבאי סגורinfo-icon. הבחור דואג לדווח את גילו ולהוסיף ביוהרה ילדותית:
"אני בן תשע עשרה וחצי, ואני כאן מפקד המחסום. אם אני רוצה המחסום ייסגר עכשיו,  ושום מפקד לא יגיד לי לפתוח אותו."

לצערנו, הוא לא בר שיח ואין מקום להשחית מילים, גם מתוך הבנת פער הגילים והניסיון. אין מקום להלחיץ אותו לטובת העוברים במחסום. ממילא הדברים צריכים להיגזר במקום אחר ובדרגה גבוהה מעליו.


10:00 חזרה בחווארה

מגרש החנייה מלא, סתום ומטונף. אין מקום חנייה.

התנועה במחסום - הן של הולכי הרגל והן של כלי הרכב - מתעצמת, אך לא מתעוררות בעיות מיוחדות ואין עיכובים מיותרים.

ניסינו לטפל במקרה של נהג מונית  מחווארה שהוחרמו ניירותיו (ולא הוחזרו לו)בחשד שהסיע חשודים (נעצר ושוחרר ללא אשמה) נעזרנו בנציג המת"ק שהורה לו לשוב למת"ק לאחר ששוחח עמם בטלפון. הוא מיהר לעזוב עם חברו, בלי להחליף טלפונים עימנו ולא הספקנו ליטול את פרטיו. נודע לנו שהשיבו את פניו ריקם, ביקשנו את ס. הפלסטיני לנסות להשיג את הטלפון שלו או של חברו, על מנת להמשיך ולטפל מהבית, אך לא קיבלנו, לצערנו.

10:30 יצאנו מהמחסום. בזעתרא-תפוח אין שום לחץ.