עטרות, קלנדיה, יום ב' 19.11.07, אחה"צ

צופות: 
יעל י. אורית י. רות א. אילנה ד. (מדווחת)
19/11/2007
|
אחה"צ

בית הספר המקצועי הפלשתיני
בעטרות, מחסום ביתוניה, בית המשפט
הצבאי במחנה עופר, מחסום כביש רמות

כבר מזמן לא ביקרנו
בבית הספר הפלשתיני המצוי באמצע אזור התעשייה הישראלי בעטרות ותמהנו אם הוא
שרד. בפעם האחרונה שהיינו לפני כשנה קיבלנו דיווח פסימי מאד ממורה שמילא את מקום
המנהל הנערץ שנפטר זמן קצר קודם לכך. כשהתקרבנו נראה המקום עזוב (מסתבר שגם כאן יש
שביתת מורים – ללא קשר לשלנו), שומר אדיב פתח לנו את השער ומי שפגשנו גם בפעם
הקודמת, ואספי תמימי הוא עכשיו מנהל בפועל של בית הספר. הפעם נראה כבעל ביטחון רב
יותר וסיפר לנו גם על עצמו וגם על ההתפתחויות בבית הספר. הוא בעל תואר מהנדס מביר
זית והכשרה פדגוגית וניהולית מגרמניה, גר במבנה בית הספר כפי שגם עשה המנהל הקודם,
שמשפחתו עדיין מתגוררת בו.

בבית הספר 25% יותר
תלמידים מאשר לפני שנה, אבל בניגוד לעבר רובם הגדול ממזרח ירושלים ולא מהגדה
המערבית. התלמידים הבאים מערי הגדה (שמרביתם יתומים) חיים בפנימייה של המוסד
ונוסעים לבתיהם רק לסוף השבוע. לא הייתה בעיה לקבל אישורים עבור תלמידים אלה ועליהם
לחדשם אחת לשלושה חודשים. רק במקרה אחד סורב אישור לתלמיד בן 15 מסיבות ביטחוניות
בלתי מוסברות. התלמידים היתומים משלמים שער לימוד מופחת בלמעלה מחמישים אחוזים והם
ממומנים על ידי ארגון צדקה ירדני. לדבריו לתמידי הגדה הרבה יותר מעוניינים בלימודי
מקצוע מילדי מזרח ירושלים להם פתוחות הרבה אפשרויות תעסוקה בניקיון וכדומה. בזמן
חופשת הקיץ עובדים התלמידים כשלושה שבועות כשוליות במפעלים שבאזור התעשייה; המפעלים
מקבלים כוח עבודה בחינם והתלמידים לומדים באופן מעשי את התחום אותו הם לומדים בבית
הספר. אחת הבעיות של בית הספר היא הדרך הארוכה שעל התלמידים לעבור ברגל מהכניסה
לאזור התעשייה ועד לבית הספר. בעיה זו הייתה ניתנת לפיתרון בקלות היות ויש שער ברזל
קרוב מאד לכניסה לבית הספר, מתחת למחנה המשטרה הצבאית. שער זה נעול ונפתח רק לצרכי
כוחות הביטחון, אם כי במקור אמור היה לשרת את בית
הספר.

הבטחנו לדווח על הבעיה ולשאול
האם אין אפשרות לפתוח את השער בשעות הכניסה והיציאה של התלמידים, בעיקר עכשיו לקראת
חודשי החורף. הדרך העוקפת היא באמת ארוכה מאד!

נסענו לביתוניה אך לבד
משתי מוניות של חברת
Hot שבאו לאסוף בחורה העובדת במחסום,
לא ראינו כל פעילות. היות והתחיל לרדת גשם נכנסנו לבית המשפט הצבאי במחנה
עופר.

השוטרים ואנשי
הביטחון קיבלו את פנינו בחביבות אך נדרשנו לעבור בדיקה גופנית על ידי אחת השוטרות
ולהפקיד את הטלפונים הסלולאריים שלנו בכניסה. התנהל משפט של חשוד בפעילות טרור
והתרשמנו מאד מהרצינות שבה התייחסו השופטים אל חקירת התובעת ואל טיעוני ההגנה. הרבה
יותר מאשר בפעם קודמת שבה ביקרנו פה.

בדרך חזרה עברנו ליד
מחסום כביש רמות והתרשמנו מהכמות הרבה של מכוניות שהגיעו מכיוון ביר נבאללה ומכמות
אנשי הצבא והשומרים האזרחיים במקום.

__._,_.___