בית איבא, יום שלישי, 25.04.06, אחה”צמשקיפות: פתחיה ע’, רחלי ב”א, חנה כ’ (מדווחות)אורחות: אני וכשפי מבריטניה סיכום: מחסום דחוס, שלושה אזוקים קשורי-עיניים במשך כחמש שעות על “אי-ציות” לפקודה 15.00 – הפלסטינאיים שבמחסום דווחו על פלסטינאי שנסה אתמול לעקוף את המחסום וטבע בביוב. המחסום עמוס במיוחד, אולי משום שמחסומים אחרים אינם פעילים. שיירת המכוניות ארוכה ללא-תזוזה כמעט. התור ההומניטרי – נשים וגברים מבוגרים, ארוך מאד ואטי. החייל הבודק את הנשים משמיע ביהירות קולנית את צמד המלים הנצחי “אירג’א אווארא”. תור הגברים הפנימי מעוך בין זרועות הברזל של הקרוסלות. החיילים כנראה רואים את תפקידם העיקרי בהענשת “מפירי הסדר”: העוקפים, או מי שבאים ומבקשים הקלה נשלחים לסוף התור, ולעתים למכלאה. המכלאה נעולה, והשער מקולקל כבר למעלה מחדשיים. הפלסטינים “מתבקשים” לקפוץ מעל הגדר או להיעזר בשרפרף רעוע כדי לדלג פנימה. צעיר שסירב – נאזק והוכנס לזמן קצר לצינוק.15.30 – שלושה צעירים שעקפו את התור נדרשים לקפוץ למכלאה הנעולה. הם מסרבים. המפקד הכעוס אוזק אותם והם מוכנסים לצינוק במקום הצעיר שהוצא. שיחות הטלפון לדובר החטיבה ולמוקד ההומניטרי אינן מועילות. 16.45 – הגיע קצין בדרגת סגן. שלושת האזוקים זוכים ל”שידרוג”: הם מוצאים מהצינוק, אזיקיהם הודקו ועינים נקשרו בפלנליות . החלפת פיקוד (נ. הולך, ר. הגיע) גוררת יעילות בעזרת הנשים: המפקד החדש בודק בחריצות (המפקד הקודם הגדיר כנראה את תפקידו כמפקח ואיש-חינוך) והתור הענק מתקצר ולבסוף נעלם. 18.20 – שלושת האזוקים שוחחו עם משפחותיהם – בעזרת פתחיה שהחזיקה את הטלפון הסלולרי. המפקד החדש זועם, דורש ממנה להפסיק, היא מניחה לאזוק לסיים את השיחה, והמפקד מאיים בהזמנת משטרה ומנסה לגרש אותנו, אנחנו מסרבות. טלפונים הסלולרים של האזוקים מוחרמים.19.00 – שיחות הטלפון למוקד ההומניטרי ולמפקד החטיבה אינן מסייעות. הופצה שמועה ששלושת האזוקים התנגדו לבידוק. ניתן היה להזים את השמועה בזכות הטענה כי הקולנעניות מבריטניה צלמו את הכל בווידאו (האם דובר צה”ל מעוניין בסרט לצרכי הסברה בעולם? החיילים נראו ונשמעו כמו ניצבים מבויימים בסרט מלחמה גרוע) .מפקד החטיבה מציע לפנות ליועץ המשפטי בנימוק שיש כאן עיכוב לצרכי ענישה שאיננו לגיטימי. אין תשובה מן היועץ המשפטי.20.30 – שלושת האזוקים שוחררו לביתם. אחד החיילים הפטיר: “אני הייתי נותן להם מאסר עולם”. כלפינו קראו: “בגללכם שחררנו מחבלים”. ההסבר: באחד הפלאפונים שהוחרמו היתה תמונה של מישהו מהם משתעשע בנשק. תם יום אביב נאה בין זמן חירותנו ליום עצמאותנו.