נועמן (מזמוריה)

צופות: 
תמר א', יהודית א' (מדווחת)
31/01/2006
|
בוקר

בדרך אנחנו פוגשות כמה פועלים וכמה תושבים בדרכם לכיוון ירושלים. מרחוק אנחנו רואות ג'יפ ולידו שניים או שלושה אנשים על כביש הביטחון הרחק ממקום המעבר מאל-ח'אס. שלוש נשים יורדות יחד איתנו למעבר.

07.00 – 07.40 מחסום פתע "מזמורית"

מרחוק היה נראה שאין הבוקר ג'יפ, אך כאשר אנחנו מתקרבות אנחנו רואות שהוא חונה מעבר לפינה, כך שלא רואים אותו כשבאים מנועמן. הג'יפ עומד בשולי הכביש עם הפנים לכיוון הגדר, ומולו, במרחק של כמה מטרים, עם הגב לגדר, פלסטיני בודד מעוכב. כחמש דקות מאז הגענו הוא נקרא לג'יפ, מקבל את התעודה שלו וחוזר על עקבותיו. הוא מיאטה, ניסה לעבור כדי לעבוד , אך הרע לו מזלו והוא נתפס.
בינתיים מגיע על הכביש מבית סחור בולדוזר ואחריו רכב פרטי עם לוחית פלסטינית. הנהג מדבר עם המג"בניקים, והוא והבולדוזר מורשים להמשיך צפונה על כביש הביטחון.
הקצין בג'יפ בא לקראתנו ושואל בסבר פנים יפות: "אתן עושות טיול?" בניגוד לעמיתו מיום ראשון אין לא בעיה עם זה שאנחנו כאן והוא ממשיך בפטרול על כביש הביטחון דרומה. במקום נשאר רכב של חברת ביטחון פרטית. המאבטח צועק לעבר הפועלים הפלסטינים שמחכים באל-ח'אס להזדמנות לעבור: "לי אין מחשב כדי לבדוק, תחכו עוד רבע שעה, הג'יפ יחזור ותוכלו לעבור". הוא מסביר לנו, בהתאם למה ששמענו בשבוע שעבר, שלא מקפידים כאן על אישורי כניסה – בודקים את התעודות ואם האיש לא עולה במחשב כחשוד ולא נושא עליו כלים חשודים נותנים לו לעבור. בינתיים חוזר הרכב הפלסטיני בלי הבולדוזר. הנהג אומר למאבטח: "ב- 10.30 אני חוזר עם הבולדוזר, תן לי לעבור, בסדר?"
"לא, תבוא ב12.00-"קובע המאבטח את לוח הזמנים של הקבלן הפלסטיני. בסדר" , אומר זה.
"אך תתקשר קודם".
"אתקשר, ... ב 10.30"
תתקשר".
אולי כן יעבור ב-?10.30. המאבטח ממשיך לספר לנו: הוא דוגל בכן לתת לאנשים אפשרות להתפרנס, ובמשך חודשים נתנו לתושבי הכפר הסמוך אל-עראיס לעבוד בסלילת כביש הביטחון ללא אישורי עבודה רשמיים, אלא בהסכמה שבעל פה. עוד שבוע-שבועיים יתחילו כאן לבנות "מעבר" (מחסום) חדש, הוא יושלם בעוד כשנה. הוא יהיה יותר גדול ממחסום 300 החדש, 900 מטר אורך ו-300 מטר רוחב, וגם ישמש למעבר סחורות; דרכו יוביל "כביש ליברמן" ויאפשר למתנחלי תקוע ונוקדים מעבר קצר ומהיר לירושלים. [דווקא קראתי אתמול שליברמן מוכן להתפנות מנוקדים, אם כך תחליט הממשלה.]
אז גם אנחנו נוכל לנסוע ברכב למחסום וגם תושבי נועמן, במידה ויהיה להם היתר כניסה לירושלים.. "אולי יסדרו להם תעודות כחולות," אומר המאבטח.
"יכלו להשתמש בכביש. ומה עם עצי הזית בשולי הכביש הנוכחי, על השטח העתידי של המחסום?"
"אם עוקרים עץ," מתאר המאבטח תמונה אידילית, "מבקשים קודם את רשות הבעלים, אחר כך משלמים לו פיצוים ולבסוף אפילו מביאים את העץ למקום החדש שהבעלים בחר!ב"

בינתיים חוזר הג'יפ של מג"ב, המאבטח עוזב, ושני פלסטינים יורדים מאל-ח'אס לג'יפ. ואכן, בודקים את התעודות שלהם תוך דקה-שתי דקות, ונותנים להם לעבור. עם זאת, שאר הפלסטינים שמחכים באל-ח'אס לא משתכנעים ונשארים למעלה. הג'יפ לא יעזוב כל כך מהר, כי יש לו פנצ'ר.

בדרך חזרה לנועמן נותנת לנו אשתו של יוסוף, שבדיוק הביאה אישה אחרת אל מעבר לגדר, טרמפ עד ליציאה החסומה לכיוון ירושלים. יש לה תעודה כחולה ולרכב לוחית צהובה – אך מה לעשות, אין כאן מעבר לכלי רכב. אולי תוכל בעתיד להשתמש ב"כביש ליברמן".