בית לחם (300)

הגענו למת"ק וכרגיל המכונות המנפיקות כר"מים (כרטיסים מגנטיים) לא פעלו מאז השעה 11 לערך. פנייה לאייל אישרה את הקלקול (בתחילה אמר שהכל כשורה) וכעבור כחצי שעה נוספת, בשתיים וחצי בערך תוקנה המערכת.

כרגיל, עיקר הבעיות היו מנועי שב"כ - ביניהם מורה בן 60 לערך אב ל- 6 ילדים. לכל המנועים נתנו את מספר הטלפון של סילביה הברוכה. אדם עם ילד חולה המטופל ב"הדסה" קיבל אישור לביקור בבית החולים, אישה שהיה לה תור עם בנה לבית חולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים לא קיבלה אישור משום שבנה מנוע שב"כ, והיא הופנתה למשרד התיאום הפלסטיני.

כשהיינו במת"ק אמרו לנו שיש שלט האוסר תנועה על כביש 60 לאנשים שאינם נושאים תעודות זהות כחולות או אינם מורשים לנוע על הכביש. ירדנו לראות ובמו עינינו ראינו את שלט האפרטהייד מאיר העיניים בשלוש שפות. החלק היותר נחמד במחסום היו החיילים האדיבים, שאפילו השתמשו במילים שלום בבקשה ותודה. ממש חידוש מרענן.

מחסום 300 היו פועלים שחזרו מעבודתם. אדם נוסף, נושא תעודת זהות ירוקה (םלסטינית), שגר ליד החומה מהעבר העברי, עבר לכיוון ביתו מבית לחם, אך לבנו בן ה-14 שהיה איתו לא נתנו לעבור (הם עוברים במחסום לעתים מספר פעמים ביום) וטענת החייל היתה שלא מתחשק לו להעביר אותו. שיחה עם איל מהמת"ק פתרה את הבעיה. לבחור צעיר יליד בית ג'אלה המתגורר בבית צפפה לא ניתן לעבור לבית לחם.
לא נסענו דרומה מכיוון שהיו זריקות אבנים באל ערוב.