בית פוריכ, יום ה' 18.10.07, אחה"צ
מחסום בית פוריכ יום חמישי 18.10.07pm ושישי 19.10.07am
לאחר תקופה של שקט יחסי, מאז הגיעו חיילי גבעתי למחסום בית פוריכ חזרו כל הרעות החולות למחסום. מידי יום מתקבלות תלונות על המתנה של שעתיים- שלוש בכניסה לכפרים בעיקר בשעות אחר הצהרים כשאנשים עושים את דרכם משכם הביתה. הבדיקות נעשות באיטיות בלתי נסבלת ובחוסר התחשבות משוועת.
והלילה: 20:00 - פצוע תאונת דרכים מבית פוריכ מובל לבית חולים ואיתו בני משפחתו הנוסעים ב-4 מכוניות כדי לתרום לו דם.
22:00 - לאחר שתרמו דם הם חוזרים לביתם ומחסום בית פוריכ סגור. הם מתקשרים פעמיים ביזמתם למת"ק שכם ושם מבטיחים להם הבטחות...
23:00 - הם מתקשרים אלי לבקש עזרה. במוקד של הצבא מאשרים שהם כבר יודעים.
- במת"ק שכם מוסר עומר שדיבר כבר פעמיים עם הגדוד וניתנה הוראה להעביר אותם ומבטיח לפנות פעם נוספת.
24:08- בחמ"ל פיקוד מרכז לוקחת חיילת (או קצינה) בנימוס וקשב רב את התלונה ומבטיחה לברר ולראות במה היא יכולה לעזור.
- במת"ק שכם אומר הקצין רמי שהעניין בטיפול ומזמן ירדה הוראה לגדוד להעביר את האנשים. שוב מתקבל הרושם שהחיילים במחסום מורחים את המת"ק ומתעלמים מההוראות.
24:15 - אני מטלפנת לקצין מת"ק
נוסף (שנתן לי את הטלפון שלו למקרי חירום קיצוניים). הוא שומע על המקרה בפעם הראשונה ומבטיח לשלוח קצין מת"ק למחסום.
24:33 - התורנית במוקד של הצבא אומרת "מה? עדיין?" אני מבקשת לצורך התיעוד לציין בתלונה שכן, עדיין. - בינתיים הפלסטינים מטלפנים ביזמתם שוב למת"ק ושם אומרים להם שהחיילים אמרו שכולם עברו. למה זה לא מפתיע אף אחד. - אני חוזרת אל הקצינה החביבה בחמ"ל פיקוד מרכז והיא אומרת שמאחר ולא קיבלה את התלונה מהצבא הוא לא יכולה לעשות דבר מלבד להעביר את התלונה למינהל האזרחי, וזה למת"ק שכם, וזה לחטיבה, וזו לגדוד וזה - לחיילי המחסום. כשאני מסבירה לה שכל זה כבר נעשה ומאחר ואין תוצאות משהו לא עובד כמו שצריך היא מבהירה שאני בכתובת הלא נכונה.
24:40 - טלפון חוזר למת"ק שם נאמר עכשיו שהגדוד מסרב לפתוח וברגע זה ממש מדברים עם הסמח"ט ומבקשים את התערבותו. -טלפון נוסף לקצין המת"ק הנוסף והוא מבקש את הטלפון של הפלסטינים כדי לוודא שהם אכן עדיין תקועים במחסום. לאחר שהוא מדבר איתם הוא חוזר אלי ומתחייב שעכשיו הוא שולח קצין כדי שיעביר אותם ומודה שיש בעיה עם הגדוד הספציפי הזה.
01:04 - הטלפון של ב' אינו זמין.
01:15 - מתקשר קצין המת"ק ר. לדווח שהם עברו לפני 10 דקות. ברור לי מעבר לכל ספק שאם לא רו. הם היו מבלים את כל הלילה במחסום.
01:25 - בדרכו הביתה סיפר ב' שרק כאשר הגיע קצין המת"ק הואילו החיילים לרדת ממגדל השמירה, כועסים וצועקים ומלאי טענות " מה זה הכל הטלפונים האלה, מה פתאום אתם באים בשעה מאוחרת כזו, המחסום נסגר בתשע, בפעם הבאה לא תיכנסו..." הטענה כי נאלצו לתרום דם לבן משפחתם בבית חולים לא עשתה עליהם שום רושם. ואפשר גם לראות את הצד האופטימי של כל העניין - מזל שלא הגיע מישהו עם התקף לב, אירוע מוחי או להבדיל - יולדת עם צירים.