א-ראם, קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורית נ. ורוני י. (מדווחת)
31/01/2006
|
בוקר

6:45 – מחסום א-רם
חמישה שוטרי מג"ב נוכחים במחסום. אחרי מספר דקות מצטרפים אליהם עוד שניים, שנראים מלאי שמחת חיים ונכונים למשימתם. הם קורקטים אך לא נענים לברכתנו. אנחנו נעות במחסום ללא הגבלה.
מעט אנשים עוברים במחסום, בעלי ת"ז כחולות ישראליות  וירוקות פלסטיניות. כולם נבדקים במהירות ועוברים. כלי רכב מעטים, עוברים בדיקה קצרה ושטחית (החיילים לא חוששים לדחוף את הראש שלהם למושב האחורי להצצה חפוזה). אולי בגלל שיש כ"כ הרבה מחסומים והם כבר מזהים את האנשים ואולי החיילים נמצאים כבר מספיק זמן במחסום בכדי להכיר את שגרת יומם של האנשים הרגילים שעוברים במחסום – זהו עונש קולקטיבי.

7:10 - מחסום קלנדיה
מעט אנשים מכתתים רגליהם. אנו מופתעות לראות אנשים רבים באים מכיוון הכביש המערבי, הכביש ליריחו, לכיוון המחסום. כלי רכב לא מורשים לנסוע בקטע כביש זה, למעט כלי עבודה כבדים שמגדילים את שטח המחסום. מוניות לוקחות את הנוסעים עד לשער שנפתח ע"י שומר אזרחי ומשם, כמו שכתבנו, הם הולכים ברגל.
דיברנו עם אנשים שבאו מחיזמה ועובדים עם אישור בעטרות . חלקם משכם והולכים לעבודה בדיר נבאללה, חלקם מכפר עקב ועובדים במודיעין. דיברנו עם אנשים שבאו מהכיוון ההפוך, מבית סוריק, להתנחלות אדם. הם עברו עד כה 4 מחסומים. אחד האנשים מיריחו שנסע לרמאללה אמר שלקח לו שעתיים וחצי ושלושה מחסומים – כל זה בשטח פלסטיני.  "אני מבין שאני צריך אישור להיכנס לישראל, אבל למה אני צריך אישור ובדיקה בשביל לעבור בין יריחו לקלנדיה?"
המשכנו למחסום עצמו, "טרמינל", הפרח הגדול נראה כאילו מישהו צייר לו שפם מתחת ללוגו "התקווה של כולנו". בטרמינל עצמו אנשים נעים כעדר שמכוון ע"י גדרות ושערים לנקודת הבדיקה. ברגע שנכנסת לקרוסלה והחייל לחץ על הכפתור – אתה לכוד. ביציאה מהטרמינל, בחור צעיר שעמד לפני נקרא ע"י החיילת מאחורי הזכוכית. היא בקשה ממנו לפתוח את התיק לפניה, למרות העובדה שמכונות הרנטגן עומדות ממש שם??!
אני מתבקשת לשים את התיק שלי על המכונה, אך לא מבקשים ממני ת"ז.
8:15 אנחנו עוזבות הביתה.
9 מכוניות במחסום א-רם.