בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 18.11.07, אחה"צ

במחסום צומת תפוח 15:00   9 כלי רכב מכיוון מערב, כ-20 מכיוון שכם ממתינים לבדיקה בשני תורים.

מחסום צומת כביש יצהר-חווארה לא מאויש.

מחסום חווארה 15:15 מפקד המחסום: סמל שבהמשך המשמרת יסתבר מתוך הנסיבות ששמו ש. כנראה.אחד מכמה לובשי מדים עם ציציות לבנות ארוכות הבולטות מתחת לחולצה הצבאית. נציג מת"ק: ר.

3 עמדות בדיקה פעילות.
מאחד מנהגי המוניות המקומיים אנו שומעות שקודם הגיענו, בצהריים, ש"היו פה מהשב"כ ועשו בלגאנים. הוציאו איזה 10 סטודנטים מהתורים ולקחו אותם אל מאחורי הביתן ["הנקודה ההומאניטארית] ללחוץ עליהם לעבוד כמשת"פים".
בתור הצדדי של הנשים והמבוגרים זרימה זריזה למדי.
שוטרת צבאית נדיבת ממדים עם רובה בהצלבה רוחבית תופסת הרבה מקום בשביל הצר של הנשים שבו היא מתנהלת בכיוון ההפוך להן ומכה בהן מבלי להבחין או להכיר בעובדת קיומן כגופים הזקוקים גם הם למקום למעבר פיזי.
תורי הגברים מסודרים למשעי. כאילו תרגלו אותם במסדר. חייל "מאבטח" צועק את ה"וואו וואו וואו!!"
הרגיל בעוצמה כזו שגם אותנו הוא מקפיץ. מתקיימת מריבה בתוך התור והחיילים נלחצים ושואגים עוד יותר מהרגיל. תמונה זו מתמשכת, מעבר הפלסטינים נעצר בהתאם, המפקד לא מתערב, לפחות למראית עין. חייל מטפס על הברזלים ופוצח בצווחות מקפיאות דם מטה על העומדים/דוחפים בתורים. נראה גם שיש איזה שער מסתובב תקוע.

15:30 שני מעוכבים בצינוק. אין לנו אפשרות גישה אליהם, כל הזמן מתחקרים אותם חיילים.כעבור רבע שעה ישחרר אותם המפקד לאחר שיחה ממושכת.
שוטרות צבאיות לא חדלות לצווח.
התקף הבהלה הבא: החיל התורן על מגדל התצפית. אין לו סוללה והוא פורץ בצווחות שנשמעות בכל מתחם המחסום. צורח על כולם, חיילים ופלסטינים כאחד.

ר. נציג המת"ק מגיע ומסביר לנו את הרקע למהומה שפרצה קודם בתור: מישהו נפל וכמעט נרמס. אז חיילים נכנסו לחילוץ.

מחסום בית פוריק 16:10 הולכי רגל רבים בשעה הזו (מוקדם מכפי שאנו רגילות להגיע הנה), תור ארוך של כלי רכב.רכב נכנס ויוצא נבדק לסירוגין באותו מסלול. משום מה היום אנו זוכות בברכות "ערב טוב!"כמעט מכל היוצאים החולפים על פנינו בקצה הסככה, על הקו הלבן הטרי והנוצץ.

17:00 יוצאות בחזרה לחווארה אוטובוס ממתין לצאת משכם יותר משעה וחצי. (תיזמנו אותו עוד בטרם נסענו לבית פוריק).
עדיין המון אנשים בתורים. נער יוצא מתלונן "הרגו אותנו פה היום. יותר משלוש שעות חיכינו".
אסירים משתחררים מכלא דמון בישראל מושיטים לחיילים הבודקים מסמכי שחרור מהכלא (במקום ת.ז. שאין בידיהם). דו-שיח חרשים מתפתח: החייל בעברית טוען שחסר שם מספר.האיש לא מבין. שוב ושוב עד שבסופו של דבר מתירים מעבר. אסירים משוחררים אחרים עדיין ממתינים. עצבניים. "למה אני צריך שלוש שעות לחכות פה בגלל הניירות שלכם?"
שוטרת צבאית באמוק של צווחות "לעוף אחורה! לעוף אחורה!!!!"

18:00 נסענו.