בית איבא, קלקיליה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
אליקס ו', סוזן ל' (מדווחת)
01/01/2006
|
אחה"צ

מחסום בית איבא

במשמרת הראשונה לשנה החדשה מתאים שנהיה מהורהרים יותר מתמיד. אמנת האג ואמנת ג'נבההרביעית מ-1949 הניחו את הכללים לכיבוש בעקבות מלחמה ולפיו אסור לשלטון הכובש לנשל את האוכלוסיה האזרחית מזכויותיהם כפי שנתפס בחוק ההומניטרי הבינלאומי.איך, אם כך, אנחנו משלימים עם המראות של אנשים מושפלים, מוטרדים, אנשים שחופש התנועה שלהם לעבודה, למחייה, לחברים ומשפחה, לחינוך ולשרותי בריאות נגזל מהם? בשביל נשות מחסום ווטש המראות האלה, שלהן אנו עדות יום יום, גם ביום זה, הראשון ל-2006, הם מראות קשים ליישוב. אנחנו מוצפות בכעס ובכאב על הכיבוש המתמשך ועל מה שהוא עושה לחברה הישראלית לא רק היום אלא גם לעתיד.

מחסום קלקיליה  13:00

שורה ארוכה של כלי רכב עומדת בתור בעמדת הביקורת לכניסה לישראל.13:15 על הכביש לטול כרם ליד עזון אנחנו שומעות על מחסום אחרי הכפר עזון ונוסעות אל ג'יפ ההאמר. שני חיילים בתוך הג'יפ, שניים בחוץ עם קצין בשם ג', שמסביר שהתנועה יכולה להיכנס אך לא לצאת (וריאציות על אותו נושא אנחנו שומעות במשך כל המשמרת). למרות שאנחנו משערות שזה מחסום זמני וההוראה החדשה הזו היא בעקבות פיגוע ההתאבדות האחרון מחוץ לטול כרם, נאמר לנו שמאז אתמול יש מהומות בעזון והרבה זריקות אבנים. שואלים אותנו אם אנחנו לא מפחדות. התשובה שלנו מעוררת תובנה מעניינת אצל החייל. קודם הוא מציין שהוא בטוח שדגל מחסום ווטש מגן עלינו. אחר כך הוא מבין את הפחדים שלנו (החיילים מגיעים מהבסיס במעלה שומרון) ושבעצם גם המתנחלים זורקים אבנים (ראיתם אי פעם דיווח על כך בעתונות הישראלית?). "הסוף לא נראה כלל" הוא ממלמל בצער.

מחסום נייד עם ג'יפ האמר בצומת 60/57  13:30

לא עוצרים אף רכב בשלב זה (סיפור לגמרי שונה כמה שעות אחר כך כשאנחנו בדרכנו לענבתא).

בית איבא 13:45

הזנחה, לכלוך ואשפה בכל מקום. מה שהיה "המשרד" של הצבא ריק כשגנרטור שלא בשימוש למרגלותיו. המכוניות נוסעות באטיות, פחות רכבים מדיר שאראף מאשר משכם. החייל מסמן בידיו ומזרז את המכוניות להתקרב מהר יותר לעמדת הביקורת. בעמדת הביקורת המרכזית חלק מהשערים המסתובבים קשורים בחבל או בתיל, מה שאומר שהם אינן בשימוש וגם לא יהיו בשימוש.

במתחם המעוכבים שתי נשים ושלושה גברים שאומרים לנו שהם כבר שם למעלה משעה. 14:05 החייל האחראי, בלי דרגות, הוא אחד מהאכזריים ביותר שראינו. הוא לא מסתיר את העובדה שהוא מעניש את החמישה. לדבריו הם ניסו לעבור את נקודת הביקורת מהצד, דרך השיחים. למרות שהוא מקשיב למה שאמרנו לו שענישה כזו אסורה, נראה שהוא גאה בכך שהוא לקח את החוק לידיו. הוא נותן כל הזמן הוכחות על כך שהוא לא טועה. הוא צועק על הולכי הרגל, רץ אחריהם אם הם לא נשמעים לו, מאיים ומפחיד את האנשים ללא הרף כשהוא אומר להם שאין הם יכולים לעבור לטול כרם. קודם הוא אומר להם שהם צריכים ללכת לחווארה, אחר כך הוא אומר להם שהם צריכים ללכת לעין אל-בידאן (הרבה יותר רחוק). ענישה קולקטיבית נוספת?מדכא שאין נציג מת"קinfo-icon. אנחנו מטלפנות אך אין תשובה. טלפונים נוספים גם הם ללא הועיל. החייל שבעמדת הביקורת הולך למתחם המעוכבים ופוקד על האנשים לשבת היכן שהוא מורה להם. הוא מטריד ומפחיד ואין כל הפוגה. אחד הנשים עם תעודת זהות כחולה משוחררת. השנייה על סף דמעות. 14:40 נציג המת"ק מגיע וישר מדבר עם החייל שאחראי על נקודת הביקורת. אנחנו שומעות את החייל אומר לנציג המת"ק שהמעוכבים נמצאים במקום רק חצי שעה. אבל אנחנו נמצאות כאן כבר שעה והמעוכבים היו כבר במתחם כשאנחנו הגענו. 15:00 החלפת משמרת וגם שינוי לטובה. רק עכשיו נבדקות תעודות הזהות. עד עכשיו שלט העונש ודבר לא נעשה. בושה! החייל שעכשיו אחראי מסמן לנו שאסור לנו לדבר עם המעוכבים. הוא מסביר את ההוראה החדשה מאז אתמול ולפיה אנשים מג'נין, טול כרם וכו' לא יכולים לעבור בבית איבא והם חייבים ללכת מסביב דרך עין אל-בידאן (נהג מונית אומר לנו שזה יוסיף 40 ק"מ). כשאנחנו שואלות לגבי ההוראה החדשה החייל מודה שזה עשוי לתפוס גם מחר ואולי לא. מי יודע? למי אכפת? 15:30 לאיש מבוגר בגיל העמידה נאמר שהוא לא יכול לעבור לטולכרם אבל החייל האחראי מוותר ומאפשר לו לעבור באומרו "רק הפעם, לא בעתיד" (תלוי מה תהיה ההוראה).