בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב' 19.11.07, אחה"צ
13:30- משמרת של ארבעה חיילים שומרת על הטרמפיאדה הסמוכה לאריאל. הם עדיין שם ב-17:00 שומרים על טרמפיאדה ריקה, מבעירים שם אז.
13:40- כביש הגישה לכפר מרדה- פתוח
כביש הכניסה לכפר זיתא- עדיין סגור בבטונדות, וארבעה כלי רכב משני צידיו ממתינים.
13:50- צומת זעתרה (תפוח) – ספרנו 4 מכוניות ממזרח, ושלוש מדרום.
אוטובוס מעוכב לבדיקה- כ-20 אנשים, ביניהם נשים, מחכים מחוץ לאוטובוס. יושביו מספרים שהם כאן 5 דקות, אבל בחווארה עוכבו 45 דקות. החייל ענייני, בודק, פותח תיקים- ומשחרר אותם לדרכם.דברנו עם המפקד, לדבריו "קיימת התראה על פיגוע נגד מטרה צבאית במרחבי השטחים".
14:05- בעיירה חווארה, עומד ג'יפ משטרתי מול המסגד. לא ראינו את יושביו.
14:10- בית פוריכ- אנחנו ניגשות לקרוסלות, ומסולקות מיד בגערות מצד מפקד המחסום- רק מעבר לקו הלבן! אסור לכן לגשת לכאן! כדי למנוע פגיעה בפלשתינים, אנו הולכות אל מעבר לקו הלבן.
המחסום מקושט בדגלונים של קבוצת נשות כחול לבן. שאלנו את מפקד המחסום לפשר הדבר, ובקשנו הסבר, מדוע לנו, הוא לא מאפשר להגיע לאותם המקומות- הוא אומר שזה לא קרה במשמרת שלו, והוא לא יודע על כך דבר. בסככת המעוכבים יושבים שלושה חיילים ואוכלים ארוחת צהריים.
אין כמעט הולכי רגל במחסום , ומי שמגיע- עובר מיד, ללא עיכובים. לא יכולנו לראות האם מבקשים מהם לפתוח תיקים, ממקומנו המרוחק.
תנועת הרכבים מכיוון שכם זורמת, מבקשים מהנהג לצאת מהרכב, בודקים ת.ז, מבקשים לפתוח דלתות אחוריות ודלת תא מטען. כשמגיעה משאית- בודקים גם את הגלגלים.
מכיוון בית פוריכ, משאית מחכה לבדיקה 25 דקות תמימות, עד שמסמנים לנהג להתקרב. בינתיים, נוצר תור של ארבע מכוניות ממתינות. אחד הנהגים שואל מה קורה, אם אין ביכולתנו לעשות משהו, כי הוא מחכה כבר חצי שעה, ואז אומר על החיילים- "אין שם לב"...
14:45- חווארה - בהגיענו למחסום אנו רואות רכב טלוויזיה.
שלוש נשים ותינוק בן יומו– שתיים מבוגרות ואחת צעירה מאוד, שזה עתה ילדה, ורואים שהיא חשה ברע, פניה צהובות והיא הולכת אך בקושי. דין ודברים עם החיילים, ומאפשרים לשלושתן לעבור מחוץ לתור ההומניטרי אפילו. הן ממהרות לעלות על מונית.
מפקד המחסום שואל מה בקשר להפגנה שצריכה להגיע.
יש מעוכב אחד ש"זלג" מהמחסום, שוחרר כעבור רבע שעה.
התור מתקדם בסדר, ללא אירועים מיוחדים. מדי פעם מבקשים מהגברים להרים חולצה ושרוולי מכנסיים, לחלקם מורידים חגורות ולחלקם מוותרים על העניין. למה? ככה.
איש מבוגר, פונה אלינו ושואל- מה קרה אתמול, מדוע לא הייתה משמרת של מחסום ווטש אתמול אחר הצהריים? מסתבר כי היה עיכוב של כ-3 שעות במחסום של התור ה"רגיל" ובתור ההומניטרי הוא נאלץ לחכות 45 דקות עד שהעבירו אותו. שאלנו כמה זמן לקח היום לעבור את המחסום- התשובות שונות- משעה וחצי ועד חצי שעה.
15:20- בשלב הזה, מתקרבים זוג אנשים מבוגרים למחסום, ונכנסים לתור ההומניטרי. מאחר והם דתיים, אנו שואלות את מפקד המחסום מי הם, ונענות כי הם הורים של אחד החיילים המשרתים כאן.
15:30- דקות אחרי כן, מתקרב צוות של כ- 6-7 אנשים עם מצלמות- סטילס וטלוויזיה. לשאלתנו הם עונים כי הם מאל ג'זירה אינטרנשיונל, CNN ו-EPA.
למה דווקא היום? מפני שיש הפגנה, שצריכה להגיע מכיוון שכם, ולדבריהם- גם מהצד הישראלי.
החיילים מאפשרים להם לצלם את התור ההומניטרי, ואחרי דקות אחדות אכן מגיעה הפגנה – שלושה דגלי פלשתין וכ-25-30 אנשים שרים וצועקים סיסמאות. החיילים סוגרים את מעבר הרכבים, ומעמידים ג'יפ האמר בכדי למנוע התקדמות האנשים מעבר לנקודה בה עמדו. הם קוראים לתגבורת, ובתוך דקות מגיעים חמישה ג'יפים "רגילים", האמר נוסף וג'יפ משטרתי, לתפארת מדינת ישראל. צוות הטלוויזיה צוחק- יש שם הרבה יותר חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש, מאשר מפגינים, החמושים בפיהם ובדגלים...
15:45 - אמבולנס עם סירנה פועלת ואורות מהבהבים, רוצה לעבור במחסום לכיוון שכם, מאחר והדרך חסומה בשל ההפגנה- נאלץ לנסוע בדרך עוקפת.
15:50- ליד הנקודה ההומינטרית, יושב איש נכה, קביו לצידו, מחכה שהמונית שלו תקבל אישור מעבר.מצטבר תור של מעל 20 מכוניות המבקשות לעבור לכיוון שכם.
לאורך כל האירוע, המחסום המשיך להעביר אנשים, בזרימה סדירה.
בתור הרגיל, הסמוך לתאי הבידוק, העמידה חיילת משטרה צבאית את האנשים לתרגילי סדר.
16:00- ההפגנה התפזרה, וחיילנו האמיצים שבים לבסיסם. מחסום כלי הרכב חוזר לפעול.
יש לציין, כי עד השעה 16:15 מתור המכוניות הממתינות להיכנס לשכם כמעט ולא נותר זכר- כולן עברו.
16:40- זעתרה (תפוח)- מכיוון דרום ממתינות 5 מכוניות וספרנו 11 מכוניות מכיוון מזרח.