ג’בארה, יום ג’, 3.1.05, אחה”צמשקיפות: רחלי ב”א, חנה כ’ ג’בארה14:15 – היציאה מטול-כרם. האזור לדברי החיילים תחת התרעה, לאחר הפיגוע. המפקד ח. מבהיר את הנוהל: הכניסה לג’בארה אסורה. הכניסה לטול כרם מותרת רק למקרים הומניטריים באישור מת”ק. היציאה מטול כרם – במקרים הומניטריים, לאספקה ולתושבי ג’בארה ושופה – הנוהל בן שבוע. אמצעי זהירות קפדניים (הפיגוע היה במרחק 800 מטרים): פירוק ראשוני של מטען המכוניות נעשה במרחק מן החיילים. לאחר שהמטען הונח על הקרקע, חייל עם גיבוי-שלוף בודק את פנים המכונית. הולכי הרגל (כחמישה עשר) ממתינים זמן רב. אשה עם תינוק חולה בזרועותיה מתקדמת, התינוק מתבקש לחשוף את בטנו המתגלה נטולת-מטען. האשה מספרת שהיא ממתינה כבר כמה שעות. מפקד המחסום מונע מאתנו לשוחח עם האם בטענה שאנחנו מפריעות במקום עמידתנו. אנחנו מורחקות, והתמונות הבאות צולמו ממרחק. למרות תקציבי-העתק שנשפכו על מחלף-ג’בארה-פיתוח, יש צורך בגמ”ח-שולחנות כנראה כדי שהפלסטינאיים לא ישפכו את מטענם על הקרקע ויכרעו ברך בהתאם (תמונה מצורפת). ארגזי מלפפונים מתפזרים על הקרקע ונאספים. אחרי 40 דקות עברה המכונית הראשונה. מצעד הפלסטינאיים הנחשפים נמשך, כאשר אחד מהם מתבקש לפשוט את מכנסיו במרכז השביל ולגלות את תחתוניו. המפקד ח. טוען כי ההליך בהחלט מתקבל על דעתו. ק’ מבטיח לשלוח קצין, וסמג”ד רב-סרן ת’ מגיע ומנסה להאיץ את תהליך הבדיקה, ומורה להצניע את תהליך החשיפה. נחשפים בזה אחר זה: רופא צמוד לאמבולנס, קאדי מנצרת (תמונות מצורפות). שולחן צולע והפוך מובל לשדרוג הבדיקה, אך מכיוון שניתן רק להשתמש בלוח כי רגליו מקרטעות, השדרוג חסר משמעות. תוך שעה עברו במחסום שלושה הולכי רגל, אמבולנס ושתי מכוניות. מכונית המלפפונים נתבקשה בכניסה לג’בארה להישפך שוב, אך לבקשתנו ובהתערבות הקצין נמנע שחזור הטקס. קצב המעבר הואץ לשלושים דקות למכונית.16.50 – עזבנו