א-ראם, ענאתא-שועפאט, קלנדיה

ענאתא – כ–10 מכוניות בתור, עוברות מהר. תנועה דלילה של הולכי רגל. איש ואישה, שנראים די מבוגרים, לא מורשים להיכנס, חוזרים על עקביהם. אנחנו שואלות את שוטרי מג"ב במחסום, שעונים בקצרה (לא רוצים לענות לנו) – יש סגר בגלל הפיגוע אתמול.

9:35 מחסום א-ראם – שוטר המג"ב עונה לשאלתנו – בגלל הסגר, 'פועלים' ו'מסחר' אינם מורשים להיכנס.כמעט אין תנועה של הולכי רגל. כ–8 מכוניות בתור לכיוון ירושלים. אדם עם תעודת זהות כתומה ואישורים כלשהם מבקש לעבור. המסמכים נבדקים והוא מורשה להיכנס.

10:00 מחסום קלנדיה – אנחנו עוברות במחסום (מסוף) ללא בעיה. בגלל חסימות כל הכבישים למעט הכביש העובר דרך המחסום של כלי רכב, אדם שככל הנראה הגיע משדה התעופה, עם שתי מזוודות, מגיע ברגל, מגלגל את שתי המזוודות מכיוון מזרח בכביש החסום. לפחות 300 מטר עבר כך ברגל. אולי יותר – לא ברור עד היכן יכולות מכוניות להיכנס. הוא עובר איתנו את המסוף וממשיך צפונה. יוצאות לכיוון מחסום כלי הרכב. תור של כ–25 מכוניות. התור עומד במשך דקות, אין התקדמות. שאלנו אנשים בתוך המכוניות – הם מחכים מהשעה 8:30. רובם (אם לא כולם) ירושלמים עם תעודות זהות כחולות. נהג מצביע על הגבעה ממול – זה הבית שלי, הוא אומר. אני מחכה שעתיים לעבור כאן. יכולתי לנסוע לסורדא ואולי שם לעבור, אבל זה 40 דקות נסיעה מכאן, והבית שלי הוא כאן, ממול. מספר נהגים יוצאים מכלי הרכב, מדברים איתנו. אחד אומר, הדבר היחיד שמנחם אותי הוא שיש אלוהים, והוא רואה הכל, הכל. איך עם שלם נכלא. פיגוע שבו נהרגים כמה אנשים זה כלום לעומת לכלוא עם שלם. [כך. ת"ל.] אנחנו מתקרבות לעמדת הבדיקה במחסום. ניכר שההוראה היא להתעכב ולעכב ולבדוק מעבר כרגיל. כל מכונית שמתקרבת, החיילים קודם כל מבקשים שתזוז אחורה מטר או שניים. אחר כך מורים לכל הנוסעים לצאת מהרכב (בדרך כלל רק הנהג יוצא לפתוח הבגאז'). החיילים לא יתחילו לבדוק עד שהנהג פותח את כל דלתות הרכב (כבר מעכב בדקה נוספת). אחרי שהנהג פותח את כל דלתות הרכב, החיילים אומרים לו ולכל הנוסעים – תעמדו בצד. הם עומדים בצד, והחיילים (אם צריך, גם הנהג, כדי להזיז חפץ כזה או אחר לפי הוראת החיילים), בודקים כל מושב, כל שקית ברכב, נכנסים לתוך הרכב. שתי המכוניות הראשונות שראינו – בדיקה ארכה 5 דקות לכל מכונית. אחר כך, קצת יותר מהר (אולי בגלל נוכחותנו?). אוטו שבו יושבות מאחור שתי נשים, אחת עם תינוק עטוף בשמיכה – הן לא מתבקשות לצאת מהרכב. אך באוטו הבא, שתי נשים מבוגרות מאחור – מתבקשות לצאת מהרכב במהלך הבדיקה. מכונית עוקפת את התור, מגיעה לתחילתו. יוצא הנהג ברגל לכיוון החיילים. בידו תצלומים. אשתו באוטו. מבקש כנראה להתקדם בתור בגלל מצבה הרפואי של אשתו. אנחנו רואות אותו מוציא תצלומי רנטגן ממעטפה, החיילים מעיינים, שואלים אותו שאלות. בכל הזמן הזה נעצרות כל הבדיקות של התור הרגיל, ולא נבדק אף אוטו בתור הרגיל. נותנים לו להתקדם עם הרכב, להיבדק, ולעבור. אוטו נוסף עוקף לתחילת התור. האיש יוצא, האישה ברכב. אנחנו שומעות את החיילים שואלים אותו: "אז היא בהריון? היא בהריון?" והוא אומר "אני לא יודע, אני לא יודע". מסכימים לבדוק את האוטו ושיעברו.האוטו הבא שנבדק, מהתור הרגיל. איש, אישה וילד קטן. כולם צריכים לצאת, החיילים מורים להם לעמוד בצד. בודקים שקית שהייתה בתוך האוטו. מוציאים מעילים שהיו על המושבים, מנערים אותם.האוטו הבא – שני אנשים מבוגרים (סבא-סבתא?) ושני ילדים קטנים – יוצאים כולם מהאוטו. נעמדים לידו בהוראת החיילים.אנחנו מתחילות לחזור על עקבנו. כל המכוניות בתור – עם לוחיות צהובות. קורא לנו נהג שנמצא באוטו עם אשתו ושני ילדים קטנים – שעתיים אנחנו עומדים כאן, שעתיים.קורא לנו נהג נוסף, הוא מצביע – אני מפה, כפר עקב. משלם ארנונה לעיריית ירושלים. מחכה בתור 3 שעות, בלי שירותים בלי כלום, ככה, כדי לעבור ולהגיע לירושלים. וגם אחרי שאעבור את המחסום, במקום לנסוע ישר, צריך לנסוע בכביש הזה (מסמן לכביש היחיד הפתוח – שעובר דרך המחסום) – צריך לעקוף דרך חיזמה ומעלה אדומים כדי להגיע לירושלים.אנחנו חוזרות למסוף כדי לעבור חזרה לכיוון ירושלים.נעמדות ליד 'הקרוסלות' הראשונות. מגיע איש צעיר, לבוש בחליפה, גורר מזוודה על גלגלים. הוא נעמד ליד המעבר לנכים, כדי שיפתחו לו שם ויוכל לעבור. שוטר המג"ב קורא לו ברמקול, מתוך העמדה: לא, תעבור בקרוסלה. האיש עונה לו באינטרקום – לא. אני אעבור בשער. השוטר: לא, אתה יכול לעבור בקרוסלה, לא פותח לך את השער. האיש בשלו – לא אדחף לתוך הקרוסלה עם התיק. השוטר: כן תיכנס לקרוסלה. ככה במשך 2 – 3 דקות. אחר כך נכנס שוטר מג"ב לעמדה ומחליף את השוטר הראשון, ופותח את השער לאיש הצעיר. בשלב מסוים, קורא לעברנו השוטר ברמקול – תעמדו מתחת לסככה. בהוראה. אנחנו נעמדות מתחת לסככה הגדולה שליד, וממשיכות לצפות. מתוך שלוש הקרוסלות, שתיים פתוחות, עם אור ירוק. בנוסף מסומנת כניסה ללא קרוסלה בשלט ארעי (בערבית) – כניסה לאנשים מעל גיל 60 ולנשים. אך אף אחד לא משתמש בכניסה זו – כנראה היא אינה פתוחה.אנחנו שומעות במערכת הרמקולים שוטרת צועקת לשוטרת שנייה כל מיני הבלים אישיים ביניהן. בין חילופי הדברים שביניהן אנחנו שומעות (בעברית) אחת צועקת לשנייה – לא יכולה לסבול אותם! 3 קצינים צעירים מגיעים אלינו, אחד פותח מיד ואומר – אין לכם אישור להיות כאן. אנחנו אומרות – יש, יש סיכום עם המח"ט. אז הוא אומר – אתם לא יכולים לעמוד במקום שהוא כן/לא שטח המחסום (לא הבנו.) מניחים לנו ועוזבים.מגיעים מספר אנשים שנראים מחו"ל, זרים, גוררים מזוודות. השוטרים פותחים להם מיד את השער של הנכים כדי לעבור עם המזוודות.כאשר אנחנו עוברות דרך הקרוסלה, השוטר בעמדה עוצר את הקרוסלה. אחת מאיתנו לא הצליחה לעבור, נתקעת בקרוסלה. החיילים קוראים אלינו ברמקול, בנוקשות – תחזרו אחורה דרך הקרוסלה, או שנקרא לאבטחה. אנחנו חוזרות. מבקשות באינטרקום שיפתח לנו את הקרוסלה כדי שנוכל לחזור לירושלים. אומר – לא. תחזרו דרך המחסום של כלי הרכב. תלכו ברגל מצדי. אחרי כ–10 דקות אנחנו מתקשרות לדוברת של המח"ט, אלה. היא אומרת שתטפל בעניין. אחרי 5 דקות מתקשרות שוב. היא אומרת, נתתי הוראה שיתנו לכם לעבור. אנחנו עוברות דרך הקרוסלה, הפעם השוטר לא עוצר אותה.

11:15, מחסום א-ראם

מחכות בתור עם כלי הרכב לכיוון ירושלים, עוברות דרך המחסום ב–11:22.