ג’בארה-ענבתא, יום ג’, 22.11.05, בוקרמשקיפות: רותי כ’, שלומית ס’, מיה מ’, מיה ס’, אלינוער ב’ (מדווחת)טרטורים אינסופיים ובלבול נורא. מאחר שהיינו קבוצה גדולה, התפצלנו חלק מהזמן: שלוש נשארו במתחם המחסום, שתיים עלו לשער 753. גם אחרי השהות בבית איבא, שלוש נסעו לכיוון ג’ית וצומת זעתרה (תפוח), שתיים חזרו לג’בארה. ג’בארה6:15-7:30 – מוקדם בבוקר, בכניסה לכפר, בניגוד לתקופה האחרונה, תור גדול של פועלים. גם אבו חאתם פתח היום את הדוכן שלו בסככה של ביתו. לשאלתנו, ענה לנו מפקד המחסום, סמל נ’, אדיב וענייני, שחלק מהפועלים החקלאיים אמור להיכנס לשדות ג’וברה דרך שער הכניסה לכפר וחלק דרך שער 753. מי אמור להיכנס היכן? זה כבר פחות ברור.הפועלים מבולבלים לגמרי, וכך גם אנחנו, ואחר-כך יסתבר שגם החיילים לא בדיוק יודעים מה עליהם לעשות. תושבי פרעון מספרים שהשער שלהם (708) סגור, ומטרטרים אותם סביב-סביב. שני אחים שמתגוררים בבית אחד ועובדים באותה חלקת שדה נשלחים האחד לשער 753 (שער הילדים לשעבר, שנמצא בפאתי הכפר) האחר נכנס משער הכניסה לכפר ועלה את כל הדרך לחכות לאחיו. נראה שהדבר תלוי בשער שרשום על האישור החקלאי שלהם, 22 או 708. למה? ככה. על השער בפאתי הכפר כתוב “753” אבל גם “22”. לאלוהי השערים פתרונים. הבלגן חוגג (במכוון, במכוון. מי שמתקשה להאמין, שתקרא את דו”ח המת”קים ורופאים לזכויות אדם שיצא לפני למעלה משנה). בעוד שהמעבר דרך הכניסה לכפר מתנהל במהירות סבירה, מעבר הפועלים בשער העליון איטי להחריד. השעה כבר אחרי שבע, ופועלים רבים מחכים בתור. שני חיילים עומדים מאחרי בטונדות ברובים שלופים, חייל אחד בודק. כל פועל נדרש להרים את חולצתו, להסתובב, להרים שוב. מסתבר שהתנועה הזאת, הנפת יד אחת, אחר-כך הפירואט והנפת היד האחרת מכונה “ריקוד קלנדיה”. אבל זה לא מצחיק, זו תמונה עצובה. 9:00-10:00 – אחרי בית איבא, שער 708 ריק מאדם עכשיו. כך גם המכולת. בשער הכניסה לכפר מנסה זוג מטייבה להגיע אל קרובת משפחה ליד טול כרם. החייל מניח להם לעבור, אבל בכניסה לטול כרם אוסרים עליהם להיכנס והם חוזרים על עקבותיהם. נער מדדה על קביים, ואמו מתווכחת עם החיילים מראה הזמנה לבית-חולים מאיר. החיילים מסרבים להניח לה לעבור דרך השער הזה. פנייה שלנו למפקד המחסום מניבה הוראה מידית בקשר: “חולים ומקרים הומניטריים מורשים לעבור מכאן”. החיילים עדיין מהססים, המפקד חוזר על ההוראה, והשניים עולים סוף-סוף על רכב ההסעה הישראלי שלהם. ענבתא בדרך לבית איבא, תור של מכוניות. מסתבר שיש גזירה חדשה (“כי תפסו כאן שני מטעני צינור”) – המוניות ו/או מכוניות ההסעה האחרות מורשות להעביר נוסעים רק מזרוע הברזל ועד המחסום המאויש ליד הכביש, ושם לעלות על רכב אחר, לכיוון שכם נאמר. נוסף על כך, גם בדרך לבית איבא וגם בדרך חזרה ראינו משטרה כחולה שאורבת לאומללים ליד הכניסה לענבתא. פלסטיני אחד קיבל קנס של 250 ש”ח בגלל צמיגים שחוקים, קנס דומה קיבל גם מי שלא היה חגור. אין מה לדבר, המשטרה דואגת לשלומם של תושבי הרשות. באמת כל הכבוד.