א-ראס, ארתאח, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום א' 28.10.07, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אליקס וו., סוזאן ל. (מדווחת)
28/10/2007
|
אחה"צ

[אורחים: מילדרד ה., מרטין ה].

סכום

מהי המציאות, במובנה המעשי, לא הפילוסופי? לאלו מאתנו שנוסעות מדי שבוע לתוך השטחים הפלסטינים הכבושים, זהו מצב העניינים כפי שקיים במציאות, כשאנו שמות לב למה שמתרחש באמת. הבעיה שלנו בימים אלו של תוכניות "המציאות" בטלוויזיה (שהוא מונח מטעה בפני עצמו) הוא שהממשלה שלנו, בשיתוף עם תקשורת ההמונים, פועלים בהתמדה לצמצם, להגביל ולתחבל את המציאות - תוך שהם משנים אותה, מפקחים על הדרך שבה הציבור תופס את המציאות, ומשפיעים על דרך תגובת הציבור - כל זאת קל יותר לבצע מאשר בקרת המציאות ושינוי אמיתי. לכן תפקידנו הוא לתגבר את המציאות של כל אחד מאתנו, כדי לצאת ולהתבונן מסביב על המציאות שם. וזאת הסיבה שכה חשוב לקחת אתנו אורחים למשמרות שלנו.

13:50 אירתח

אנו מסתכלות ביעף על שערי אפרים, ששם שקט בשעה זו, היות ומוקדם מדי לחזרתם של העובדים לבתיהם. השומר האזרחי, נושא הנשק, מתבונן בנו, כפי שעושה גם השוטר במדים הכחולים בכניסה לג'וברה.

13:55 שער 753

בשער זה, שכונה בעבר "שער הילדים", עומד בצדו המזרחי, אוטובוס גדול ונוח: הילדים חוזרים מבית הספר, אך שני החיילים שבמשמרת, חייבים לתשאל את הנהג (שקרוב למדי כבר עבר במסלול זה עם אותם הילדים יותר מוקדם בבוקר). נאמר לנו, בשפת הסימנים הידועה, שעלינו לחכות לתורנו כדי לעבור. שלושה ילדים הולכים לאורך כביש גדר הביטחון, כיון שהם גרים ממש על קו התפר.

14:00 א-ראס

שקט בשעה זו, יש רק שלושה-ארבעה כלי רכב בתור במורד הגבעה, אולם החיילים במשמרת בודקים את הכול; כל משאית נבדקת בקפדנות לפני שהיא מורשית לנוע דרומה. כרגיל אין בדיקה של רכב הנוסע אל טול כרם. המפקד (סמל) שואל את אורחינו מדוע הם צריכים לבוא לבקר באתר כזה! הוא מקבל מהם תשובה, בתוספת שעור, וחוזר בשקט למחסום...

14:20 ג'וברה

כאן, כמו בקלקיליה, הרכבים של פלסטינים ישראלים נבדקים בקפדנות - שימוש בפרופילים אתניים. כביש האפרטהייד מקושט מחדש בדגלונים גדולים, הקשורים לגדרי התיל בשני צידי הכביש, ומכריזים שהשומרון היא נחלת הצעירים - אכן!

14:30 ענבתא

התנועה זורמת אל טול כרם בקצב מהיר, כך שתוך שלוש דקות אין תור בכלל. החייל הבודד במחסום ממוקד יותר בהודעה למפקדו על הגעתנו, מאשר עיסוק ברכבים העוברים. מאידך, בתור מכיוון טול כרם יש כבר 15 כלי רכב ואין החיילים ממהרים לסמן לראשון בתור להתקדם.

14:35-- כמה דקות לאחר מכן, חוסר העקביות בכיבוש הזה מוכח שוב, כאשר מכוניות ומשאיות נבדקים באופן אקראי; הרעיון מאחורי זה הוא כנראה שצריך להבטיח שהם "יישארו ללא שיווי משקל" (האפקטים הפסיכולוגיים, בין אם מכוונים או לא, הם לעתים גדולים מהצבא נושא הנשק). אמבולנס מעוכב, בודקים אותו ביסודיות ומסתכלים בתוכו. אותו הטיפול ניתן למשאית פלסטינית ישראלית.

17:15 קלקיליה

אין תור והתנועה זורמת במהירות; התנועה כוללת עגלה עם חמור וכן הולכי רגל. כולם עוברים לפני החיילים הפוצחים גרעינים ומשוחחים. הם נותנים לאנשים לחזור הביתה,, ללא הטרדה מעבודתם. משאית פלסטינית-ישראלית מוחזר למקום ממנו בא. חיילים אלו (ממשמר הגבול) יכולים לחנך את אלו שראינו היום בבית איבא.