מתק חברון

מת"ק חברון, יום חמישי 18 באוגוסט 2005, בוקר משתתפות: יהודית א. וחנה ב. (מדווחת)הגענו לשערי המת"ק בשעה 07:30. בחוץ הצטופפו כ-50 פלסטינים אך ככל שהתקרבה השעה 08:00 שאמורה להיות שעת פתיחת המת"ק הגיעו עוד ועוד אנשים. כמו בפעמים קודמות נפתח המת"ק בשעה 08:35 ולא בשעה 08:00 כנדרש – ונדרשו שני טלפונים מצדנו בכדי להבטיח כי הפתיחה לא תתאחר עוד. טקס הפתיחה חוזר על עצמו בכל פעם שאנו מבקרים במקום – מופיעה קצינה מלווה בשני חיילים כולם עם נשק שלוף – וכאשר מתפתח דוחק על הכניסה הקצינה מכוונת את נשקה בצורה מאיימת כלפי הפלסטינים. "ריקוד הוולס" בכניסה למתחם המת"ק מתקיים כמימים ימימה – רק שבקיץ פשוט יותר לחשוף את הגוף. המחזה המשפיל הזה קשה מאד לצפיה.בחצר המת"ק אין מושבים ואין צל – בתי השימוש אינם ראויים לשימוש אדם. הדוחק על הקרוסלות איום – ו"כדרכן" של הקרוסלות הן נפתחות חשמלית ע"י חייל – שיושב בנוחות על כסא בוודאי עם איזה סוג של מיזוג אויר.כל האשנבים פתוחים, ולראשונה פגשנו גם בשוטר (לבוש אזרחית). אך פתיחת האשנבים לא הבטיחה פעילות נמרצת – שום "צבי ישראל" לא הופיע בשטח - הכל בקצב הצב. הרבה חיוכים ופלירטוטים מן הצד הפנימי של חלונות הזכוכית המשורינת.נתבקשנו לעזור למשפחה שארבעה מילדיה נפצעו – כנראה קשה – מנפל שצה"ל השאיר בשטח. הילדים מאושפזים בסורוקה. חברתנו חגית בק מן הקבוצה הדרומית כבר טיפלה בעניין יום קודם, ודאגה לבקר את הילדים בבית החולים. דליה בסה עזרה לנו לקבל תסריח עבור הדודים – אך בשלב ראשון קיבלו אישור לשלושה ימים ולא לשבוע כפי שבקשנו. הובטח לנו כי לא תהיה בעיה בהארכת האישורים. השארנו מספרי טלפון בידי המשפחה.בכל אחד מבקורנו במקום "נפלו" המחשבים – ושום דבר חדש לא קרה הפעם. המחשבים "נפלו" ואנשים "תירגלו" לך ושוב. את דעתנו על המתק"ים הבענו בחוברת על המתק"ים ובמבט מנגד – ביקור אחד במת"ק חברון רק מאשר שוב ושוב את כל מה שכבר נאמר שם - זה הכיבוש בהא הידיעה.