מעוכבות, מכות והחרמת תעודה, תגרות בין פלסטינים

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
רוני ה. , עפרה ב. (מדווחת)
26/07/2005
|
Afternoon
Seriously? Does this make us safer?
ההפגנה קצת עזרה

א-ראם , 16:00
כ- 10 מעוכביםinfo-icon. רובם נשים. בררנו עם ב. (הבכיר שהיה במחסום), ולדבריו מוטל סגרinfo-icon חלקי, לפי סוגי אישורים. בעלי אישורי עבודה אינם עוברים, אך בעלי אישורים רפואיים ודחופים אחרים- כן. המעוכבים,לדבריו,הם שב"חיםinfo-icon.המתנו להם ביציאתם מהחקירה במיני-קונטיינר. פגשנו שניים, ששוחררו כעבור כרבע שעה. הסתבר שהם אכן שב"חים, שנתפסו על האוטובוס מירושלים לקלנדיה. תנועה לא רבה זרמה.

קלנדיה, 16:30
תנועה רבה, הרוכלים במקומם. שוחחנו עם אחד מהם. הוא חזר ואמר שמאז ההפגנה למענם, הצבא מניח להם. הוא סיפר שיש למשפחה חנות ירקות בא-ראם. החומה הרסה את החנות כלכלית ואילצה אותו לפתוח באסטה במחסום כדי להתפרנס.
עוד סיפר ש-70% מתושבי א-ראם עברו לגור בצפיפות רבה בירושלים, ובאים תכופות לבדוק, לארגן וכו' את הדירות והבתים שהשאירו מאחור.
היינו עדות לשתי תיגרות בין פלסטינים. הראשונה - מדרום למחסום באזור הרוכלים. היתה התגודדות ומתוכה נמלט צעיר, שאפו זב דם, לשטוף עצמו בברזיה. כל מי שפנינו אליו-כולל הבחור- סרב לומר לנו מה הסיבה. התיגרה השניה ארעה כעבור זמן קצר מצפון למחסום, באזור המוניות. שם הוסבר לנו שהניצים היו נהגים,ושהרקע הוא מאבק על הפרנסה. רכב חוסם מונית שמתמלאת בנוסעים, ומשאינה יכולה לנסוע, הנוסעים עוברים למונית אחרת.
הבחור הפליא לתאר את גודל המצוקה: "בג'ונגל איך חיים? השמן לא אוכל את הרזה?...אנשים מתים מרעב, רוצים להביא אוכל לילדים".
כל זה הוא ביטוי לכאוס,שהחום הכבד רק מוסיף לו. רוכל מ' (בצד הצפוני) פנה והראה לנו חבלות בגופו. הוא טען שאתמול הוא הותקף ע"י חיילים, נלקח למעצר ושוחרר מאוחר בלילה ללא ת"ז (כתומה). הוא חשש לדבר עם החיילים, לכן אחיו מ', התלווה אלינו. מסרנו את כל הפרטים למפקד האחראי, ד. חיכינו לפחות חצי שעה. התעודה לא נמצאה. עזבנו(מיהרנו לדיון על מצע הארגון) ומתברר, שנכון למחרת בצהריים, התעודה לא נמסרה. רוני מטפלת בהגשת תלונה. שתי תופעות חוזרות ונישנות :
1) חיילים מכים אזרחים ועוצרים אותם לחקירה.
2)נטילת ת"ז מאזרח.

מכיוון רמאללה פקק ארוך מאוד.המחסום החדש : הקרוסלות החדשות- ממש דוקרות את העיניים, החומה- ההולכת ומוקמת מצפון לו- לא פחות. והאדמה סביבו- אינה יודעת מנוח תחת גלגלי הבולדוזרים. התוצאה, שגם היא כמו חניתות נעוצות באישונים: "והיה העקוב למישור".(כשם ומשום שבמדינתנו "ויקו למשפט- והנה מישפח"...)