בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ג' 13.11.07, בוקר

צופות: 
אתי פ., נורית ו., יעל פ. - מדווחת.
13/11/2007
|
בוקר

08.00 בצומת זעתרה מעט מאד מכוניות בכל כיוון. אוטובוס חונה ברחבה בעוד הנוסעים עומדים לידו ונבדקים.
 
משם נסענו ישירות לבית פוריכ - אין לחץ משום כיוון. כחמש מכוניות ממתינות בתור על הגבעה. מעט אנשים בדרך לקרוסלות. נכנסנו אל מתחת לסככה, מעבר לקו הלבן. נורית מצלמת. ראינו בחור צעיר נעצר במכלאה. חיילת מ.צ. צווחת.
לא הצלחנו להבין במה חטא אבל ברור היה לנו, מן ההתנהלות, שמדובר בענישה. אחרי שהוא אולץ לחשוף חצי גוף עליון (כאילו שמתחת לגופייתו הצמודה עוד יש סיכוי שהוא מסתיר משהו..) בפני החיילת הגיע עוד חייל ו"בדק" אותו שנית בתוך תא הבידוק (הדלת היתה פתוחה וראינו את כל המהלך). כמובן שלא היתה לנו כל אפשרות לדבר עם איש. לא איתו ולא עם חייל.
אחרי כמה דקות החיילים התפנו אלינו ואחד ניגש והסביר שעלינו לסגת אל מאחורי הקו שבקצה המחסום. אמרנו שאנחנו
חוסות בצל הסככה. הוא לא התעקש ורק ביקש שלא נתקרב יותר מאשר עד הקרוסלות (בתוך המחסום אי אפשר!)
 
9.00  חווארה הכל שקט. מעט מאד אנשים. המעברים מתפקדים היטב. יש מעבר הומניטרי. יש מכונית
בידוק וכלבנית.
 
במגרש החנייה הצפוף פעילים רוכלים מוכרי קפה ומוכרי דברי מאפה ללא מפריע.
 
נורית כדרכה מצלמת; ניגשים שלושה חיילים ומבקשים לא לצלם. נורית מסבירה להם שאין איסור והסיכום הוא שלא נצלם אותם או אף חייל, אם לא יאות. וכך, תוך כדי שיחה החיילים התרככו וניהלנו שיחה עניינית בה הסברנו את מטרתנו ואת חשיבות נוכחותנו וכו' וכו'. 
בינתיים הגיע נציג המת"ק וביקשנו ממנו שיבדוק מה קורה עם המעוכב בבית-פוריכ. הוא אכן טילפן בנוכחותנו והתבשר תוך שניות שהנ"ל שוחרר (או כרגע משוחרר).
 
10:00 - אחרי שנוכחנו שהחיילים מתנהגים סביר ושנציג המת"ק נשאר במקום,  עזבנו את המקום.
 
בדרכנו חזרה בצומת בורין/יצהר היה מחסום. מעט מכוניות נעצרו ועברו לאט תוך ביקורת.